צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק יד · הלכה ד
כזית כו' היה פחות כו'. הנה לכאורה קשה למאי נקט רבינו אסור הא בלא נתפח ג"כ אסור מה"ת לדידן. ודוחק לומר דקמ"ל דאין לוקין. אך נ"ל דהנה עיין בדברי רבינו ז"ל בהל' ק"פ פ"י ה' י"א שכתב שם וצריך אדם שישתדל כו'. ולכאורה הא בכל הקרבנות כן צריך שלא ישתייר ממנו ואמאי דייק רבינו זה בפסח אך נ"ל דכיון שכ' התוס' בשבועות דף כ"ז ע"ב דגבי אכילה א"א שלא ישאר פירורין ע"ש וא"כ י"ל דאם לא נשאר רק פירורין לא חל עליו שם נותר כלל בשאר קרבנות ועיין מש"כ התוס' מנחות ד' כ"ג ע"א ד"ה הוא גבי לוג שמן ע"ש ותוס' זבחים ד' פ"ו ע"א ד"ה ופליגי גבי עצמות קדשים. אך כל זה בשאר קדשים אבל גבי פסח דעיין ברש"י פסחים דף צ"א לפי מה דגרס במשנה ואפילו חבורה של מאה שאינם יכולים משמע בין כולם ע"ש ברש"י. דמשמע דאף להמנות על פסח צריך דוקא שיהא ראוי לאכול כזית אבל שיהיה נטפל לחבורה די אפילו אם יכול לאכול כ"ש וכמו קטנים ועיין בירושלמי פסחים פ"ח ה"ד דהוה מחלוקת דר"ז ור"ה אם כל אחד מיקרי מן המנויים אם רק הם נטפלים לאחד. אך מ"מ ידי מצות עשיית פסח לא יצא כמבואר שם דף ע"ח ע"ב ונ"מ ג"כ לענין נשים למ"ד דרק טפילה. ובזה א"ש מש"כ רש"י פסחים דף ס' ע"א ד"ה שלא לאוכליו ואין במנויין אחרים כו' ע"ש בתוס'. אך באמת ר"ל דבחבורה לית בה עוד מנויין דאם היה אחד מהם יכול לאכול כזית לא איכפת לן באינך רק שיכולין לאכול כ"ש. וע"ש מה שאכתוב בהל' ק"פ. וא"כ שוב גבי ק"פ גם כ"ש בגדר אכילה ולכך דייק שם רבינו שישתדל אבל בשאר נותר י"ל דפירור אין עליו שם נותר כלל ולכך דייק רבינו כאן דאם נתפח אסור: