צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק יא · הלכה כו
ואם הוחזק כו'. עיין בתוספתא פ"ח דכאן דאם חשוד לשתות אז אף מן מרתף לא יקח ממנו ולא הוה כמו חשוד למכור כמבואר בע"ז ד' מ' ואף דכותים חשודים לשתות ומ"מ מותר ליקח מהם עיין ד' ל"א ונדה ד' נ"ז ועיין בחולין ד' ז' דרק אחר גזירה אך שם י"ל לענין לאסור אף מגע שלהם ועי' בירושלמי פ"ה דע"ז ה"ד דמשמע דרק בתר גזירה גזרו שלא יקח מהם וצ"ל כמש"כ דלא הוה חשודים ממש רק אינם נאמנים ואף דרבינו פוסק דלא כר"מ בהל' מעשר פי"ב הל' י"ז ובהל' שמיטה פ"ח הי"ז ובהל' עדות וכ"מ וא"כ למה כ' רבינו כאן דרק אדם כשר ועי' בתוספתא דמאי פ"ד דמבואר שם לחלק בין שארי דברים למעשרות ועיין בירושלמי פ"ד ה"ח דפריך ועד אחד נאמן אך שם ר"ל שבא להעיד על האיש שהוא נאמן ולא על הדבר ועל האיש צריך שני עדים כמבואר בהך דר"ה ד' כ"ב ואף דבהך דגיטין ד' י' ע"ב מוכח דדי בעד אחד גבי כותי חבר ועי' ב"מ ד' כ"ח ע"ב גבי רמאי דבעי ב' עדים דלאו רמאי הוא צ"ל דבגיטין שם העדות הוא רק להכשיר הגט ולא להחזיק הכותי בכל דבר שהוא נאמן, וא"כ קשה למה דייק רבינו כאן דוקא כשר וצ"ל דהא דכתב רבינו דנאמן גם חשוד זה רק היכא דלא בעי ליקח הדבר ממוחזק בכשרות אבל כאן דמיירי בחו"ל דבעי שיהיה מוחזק בכשרות ואף דלהתארח א"צ צ"ל כך דהנה עיין במש"כ רבינו פי"ב ה"א דאם אמר לו אחד שאינו נאמן מעושרין הן כו' וקשה הא בכ"מ פסק רבינו דנאמן לומר שהן מעושרין וצ"ל כך דזה רק ליקח אבל אם כבר לקחו ממנו קודם שידע הוה כאילו אצלו ודאי איסור ועל ודאי איסור אין חשוד נאמן לבטל האיסור ועיין מש"כ הראב"ד ז"ל בהל' עדות פי"א ה"ח ע"ש וה"נ כיון שכבר נתארח אצלו הוה כאילו כבר בא לידו האיסור ולא מהני רק אם הוחזק בכשרות: