אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין

פרק יא · הלכה כה

הלכה יז

בזמן שהיתה כו' וכן הבשר כו'. עיין בהשגות, ועיין לעיל בפ"ג ובפ"ח דרבינו כתב ג"כ כן גבי דגים וגבי ג"ה ושם לא השיג עליו הר"א ז"ל וצ"ל דס"ל לחלק דגבי דג סומך עצמו על סימן אחד של ראש ושדרה וכן גבי ג"ה חיישינן שאינו בקי בניקור ולכך בעי מוחזק משא"כ כאן גבי בשר, ועיין בירושלמי דמאי פ"ב ה"ב דמחלק בין לרבים דאז צריך נאמן ומוחזק ובין מתארח אצלו וע"ש בפ"ה ה"א ובאמת זה תליא אם הדין של נאמנות באיסורין הוא בגדר עדות או נאמנות בעלמא דא"א בלא כן וכמש"כ רש"י יבמות ד' פ"ח ע"א ד"ה ואמר ועי' רש"י חולין ד' י' ע"ב ד"ה עד אחד משמע דזה לא הוה בגדר עדות רק התורה האמינתו ועיין בהך דכריתות ד' י"ב ע"א גבי הך דאדם נאמן על עצמו ובהך דר"מ דחולין ד' פ"ט ע"ב וד' צ"ג ע"ב דס"ל דהיכא שיש נגיעה או חשד שוב אינו נאמן והטעם דס"ל דהנאמנות הוא רק בגדר דין לא מחמת עדות ולכך היכא שיש שום חשש אז פקע הנאמנות ולהיפך נ"מ דאף לר"מ דס"ל בבכורות ד' ל' דהחשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה היינו רק דהיכא דבעי נאמן וחבר נפקע ממנו ע"י זה אבל מ"מ להיות חשוד על הדבר היכא דלא בעי נאמנות לא ועי' לקמן ד' ל"ה ע"ב וד' ל"ו ע"א דלא מקשה שם רק מכהנים ואמאי לא מקשה דהא חזינן דר"מ ס"ל דהטבחין אין נאמנים לא על ג"ה ולא על החלב ומ"מ נאמנים למכור בשר וצ"ל דזה ודאי גם על כהנים לא מקשה שלא יהיו נאמנים על איסור רק ס"ל דכיון דגזרינן סתמא על כהנים דנחשדו על מום ס"ל דלא שאינם נאמנים רק חשודים ולכך פסולים לדין דנסתלק ממנו גדר מומחה וא"ש מ"ש שם התוס', ועי' בהך מחלוקת דגיטין ד' י' גבי כותים אם מהני אחזוק או לא ובירושלמי שם אמר דנהי דגזרו עליהם על דיני ממונות לא על דיני נפשות ר"ל אף דקיי"ל דפסול בדיני ממונות פסול אף בדיני נפשות זה רק היכא דנפסל עפ"י דין אבל היכא דהוא רק גזירה לא גזרינן רק על מה שיש לנו לומר שחשודים לא על דבר אחר ועיין בהך דנדה ד' ל"ג ע"ב דהוה מחלוקת דתנאי גבי סתם צדוקים אם יש להם נאמנות או לא ועיין במש"כ רבינו בהל' עבדים פ"ו ה"ו ובהל' ממרים פ"ג ה"ג ובהל' שחיטה פ"ד הל' י"ז ע"ש והוא כך דלר"מ דקיי"ל דמומר לדבר אחד הוה מומר לכל התורה בגדר מומר ודאי כמבואר בהך דעירובין ד' ס"ט ע"א וכמש"כ התוס' חולין ד' י"ד ע"א שם אין נ"מ בין אם נימא כגון שהיה אביו ג"כ כן וכמו קטן שנשבה לבין העכו"ם וכן לדידן גבי עובד ע"ז וכדומה דאף אם הוא תינוק שנשבה לבין העכו"ם כריתו' ד"ג ע"א מ"מ הוה מומר לכל התורה כולה מחמת גזיה"כ, וזהו באמת הוה ס"ד דרב ענן חולין ד' ד' ע"ב דישראל מומר מותר לאכול משחיטתו ועי' בתוס' שם מ"ש מהך דהוריות ושם ד' י"ג ע"ב בתוס' ד"ה שחיטת ותוס' ע"ז ד' ל"ד ע"ב דכתבו שם דיש ג' מינים עובדי ע"ז ושם ד' כ"ו ע"ב גבי ס"ת ובתוס' ד"ה איזהו ושם ד' ל"ג ע"א כי תניא ההיא וסנהדרין ד' ס"א ע"ב בישראל מומר, אך כך דרב ענן ס"ל דמומר לעכו"ם אינו מטעם גזיה"כ רק דאמרינן דכיון דהוא מומר לע"ז הוא מומר לכל התורה משום דהוא חמור מן הכל וא"כ אם הוה כתינוק שנשבה לבין עכו"ם וכדורו של אחאב והוה מוחזק בשאר דברים שנוהג בהם בכשרות וכעין הך דאמרינן בבכורות ד' ל' ע"א שראינוהו שנוהג בצינעה בתוך ביתו וכעין שכ' הגהות אשר"י במס' סנהדרין פ"ג על ד' כ"ז ע"א לר"מ כה"ג אז הוה ס"ל לרב ענן דהוה שפיר בר זביחה ולא אמרינן דאין זביחתו כלום אך אנן לא ס"ל כן רק אף אותן שהיו כמו תינוק שנשבה לבין עכו"ם ואף בזמן אחאב דהוה תקיף יצרא דע"ז טפי כמבואר בסנהדרין פ' חלק ואף דלשאר דברים אמרינן הך חילוקא כדאמרינן בע"ז ד' ס"ט ע"ב נהי דתקיף כו', ועיין תוס' סנהדרין דף כ"ו ע"ב וכ"מ מ"מ לא אמרינן כן גבי ע"ז רק אמרינן דהוא לאו בר ישראל כלל ועיין מש"כ רבינו בהל' ע"ז פ"ב ה"ה ועיין תוס' זבחים ד' ק"ח ע"ב ד"ה והמעלה ועיין מש"כ התוס' חולין ד' ק"א ע"ב דיוהכ"פ חמירא להו משבת אך זה רק אם עדיין לא הוחזק להיות מומר על השבת אבל אם הוחזק להיות מומר לשבת אז הוה מומר לכל התורה עפ"י דין ולא מהני דהוא סובר דיוהכ"פ חמור ומקרי אינו שב מידיעתו לכל התורה כולה, ועי' תוס' שבת ד' ס"ט ע"א ד"ה אלא וד' צ"ג ע"ב ועיין שבועות ד' י"ז ע"ב דהיכא דיצרו תקפו מקרי שב וד' כ"ח ע"א אך זה ג"כ רק היכא דלא איתחזק ועיין בהך דמנחות ד' ק"ט ובדברי רבינו בהל' ביאת מקדש דשחט לעכו"ם גרע מהודה לעכו"ם ע"ש והטעם דס"ל דנהי דאמרינן דכיון דעבד ע"ז יצא מכלל אף היכא דאנו יודעין דבשאר דברים נזהר מאד ועיין בהך דכריתות דף ג' ע"ב בתינוק שנשבה ובתוס' שבת ד' ע"ב ע"ב ד"ה עד ס"ל דזה רק אם עבדה בגדר עבודה או קבלת ע"ז אבל בלא זה לא וא"ש מ"ש התוס' חולין ד' י"ד ע"א ד"ה השוחט וכעין החילוק שכ' רבינו בפיהמ"ש בחולין, ועיין בהך דכריתות ד' ז' ע"ב בהך דגרפת את כל הקערה ע"ש ברש"י ותוס' שפי' כגון משורר ומזמר כו' וזה תליא אם שירה הויא עבודה כעין פנים ועי' בערכין ד' י"א ובדברי רבינו בזה ואכמ"ל. וכן נ"מ לענין אם טעה בדין שסבר שזה אסור בשבת ומ"מ עבר על זה מטעם גזיה"כ לא הוה מומר ומטעם חשוד הוה ועיין מש"כ פסקי תוס' מו"ק על ד' י"ב ע"ב גבי חומרתא דמדושא ועיין תוס' שבועות ד' כ"ח ע"א בסוף הדבור וכן הדין לכופר בתורה כמש"כ רבינו בהל' שחיטה פ"ד הי"ד אבל הצדוקים אז אם הם מחמת שמנהג אבותיהם בידיהם אז אין עליהם דין לאו בר זביחה ומחמת גזיה"כ אך כל זה אם הם רק בגדר שוגג אבל מזידין הוה כמו מין לכל התורה ולאו בר זביחה ולא מהני אף אם בשארי דברים הם מוחזקים ועיין מש"כ רבינו בהל' רוצח פ"ד ה"י גבי עושה עבירה להכעיס ובסוף הל' רוצח הואיל ומאמינים בעיקר הדת ובפ' י"א מהל' גזילה ואבידה הל' ב' ומש"כ רבינו ז"ל בהל' תשובה פ"ג ה"ט, ומש"כ בזה לקמן בהל' שחיטה פ"ד, ועיין מש"כ רבינו בפיהמ"ש פ"א דחולין דאם הוא עבריין לתיאבון דהיינו שהוא מודה שזה עבירה מותר לשחוט ומשמע דא"צ בדיקת סכין ומש"כ רבינו בהל' שחיטה דמומר צריך בדיקת סכין י"ל דמיירי בלהכעיס וס"ל דלענין זה לא הוה כמין וראיה דרבא ס"ל דמומר להכעיס כשר לעדות ועיין במש"כ רבינו בהל' עדות פי"א ה"ז ע"ש ובהלכה י' ועיין בדברי רבינו פ"ג מהל' מעשה הקרבנות ה"ד דמבואר שם דלגבי קרבן מומר להכעיס לא הוה מין וכן ס"ל לרבינו בהל' יסודי התורה פ"ו גבי ס"ת ועיין מש"כ רבינו בהל' מתנות עניים פ"ח הי"ד דמומר להכעיס אסור לפדותו ועיין בה"ג הל' יי"נ דס"ל דמ"ד דמומר להכעיס הוה מומר מחזירין אבדתו ג"כ וגם מצווין להחיותו ולא ס"ל כהך דגיטין ד' מ"ז ועיין תוס' ע"ז ד' כ"ו ע"ב דלא ס"ל כן אבל לגבי ס"ת ס"ל להתוס' דיגנז ע"ש ד' כ"ז ע"א, ולכך גבי בנות צדוקים יש תנא דס"ל דסתמן כשר אך זה רק לדבר דלא בעי נאמנות אבל היכא דבעי נאמנות לא מהני וכן גבי כותים ועיין בסוף פ' דם הנדה דאין נאמנים על התחומים ויי"נ ועל שאר דברים נאמנים וראיה דהא חשוד על החמור חשוד על הקל ומ"מ הכותים נאמנים על ציון קברות אף דהוה דרבנן כמבואר שם בנדה והטעם דזה לא הוה בגדר דין רק בגדר סברא וכיון דחמור להם נאמנים ועיין בתוספתא פ"ג דבכורות דמבואר שם דהחשוד להיות מטמא למתים נאמן על ציון קברות ומשמע אף לר"מ דס"ל דחשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו מ"מ על זה נאמן משום דחמירא ליה וכמש"כ דזה לא בגדר דין, ועמ"ש לעיל בהל' אס"ב פי"ג גבי גר שחזר לסורו ע"ש בזה:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה