אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין

פרק טז · הלכה ב

הלכה א

אחד מאלף כו'. כן מבואר בחולין ד' צ"ז ע"ב וע"ש ד' ז' ע"א וביצה ד' ל"ח ע"ב ותוס' ע"ז ד' ל"ד ע"א ד"ה דורדייא דכתבו גם אפילו באלף לא בטל, ועיין תוס' ע"ז דף ס"ו ע"א ד"ה בתבלין וד' ס"ט ע"א ד"ה בתבלין דלכאורה לא כתבו כן אך באמת כך דאם יש בהם שיעור לתבל אז אף אם נתערבו ביותר מאלף לא בטל דהוה כדבר חשוב וכעין זה ס"ל לרבינו בהל' בכורות פ"ג הי"ג דגבי גיזת בכור ר"ל שכל הגיזה של הבכור נתערב דהוה דבר חשוב אז אפילו בכמה אלפים לא בטל משא"כ בסיפא שם ר"ל מקצת מן הגיזה לא כל הגיזה של הבכור וא"ש ועיין בתוס' יומא ד' פ"א ע"ב גבי פלפלין ובתוס' מו"ק ד' י"ג ע"ב אם כרוב הוה בגדר תבלין, ועיין רש"י ביצה ד' י"א ע"א ותוס' ד' י"ד ע"א ד"ה א"ב ועיין כריתות דף ט"ז בה' מיני טעמים ע"ש בתוס' והנה רבינו ז"ל בפיהמ"ש פ"ב דערלה מ' י' כתב דגם שמן וחומץ ויין נקראו תבלין ובזה י"ל הך תוספתא דדמאי פ"ה גבי ירק שבישלו בשמן הרי זה אוסר כ"ש ולכאורה קשה למה ואם נימא דהוה כמו לטעמא עבידא א"ש אך באמת י"ל דהטעם משום דבולע הבעין וכעין מש"כ רבינו לקמן בסוף פרקין גבי יין וכעין הירושלמי דפסחים פ"ז ה"ג גבי בישל תרנגולת בשמן שרפה דצוה לו לשולקו משום הבעין ועיין בהך דזבחים ד' ע"ו ע"א דאמר שם כה"ג דנסחט, ועי' נדה ד' ס"ב ע"ב גבי בלוע וכ"כ בזה, ועיין בפ"ז דשביעית גבי וורד חדש שכבשו בשמן כו'. אך לכאורה קשה על דברי רבינו מהך דחולין ד' ו' גבי יין דנקט שם דאין חוששין בו לתערובות דמאי וצ"ל דהוה בגדר נותן טעם לפגם כמש"כ. אך באמת כך דהנה כבר כתבתי דיש שני מיני ביטולין אחד ביטול הדבר ואחד ביטול האיסור ונ"מ בין היכא שיש בו טעם דאז לא שייך ביטול הדבר רק האיסור וצ"ל דהיינו שנהפך האיסור להיות היתר ולכאורה קשה היאך אפשר זה הא כיון שהתורה אסרה אותו מי יוכל להתירה וכמו דבר שבמנין שצריך מנין אחר להתירו וצ"ל דהתורה לא אסרה אותו אלא כשהוא בפ"ע משא"כ התערובות זה הוה סיבה ולא שייך דבר שבמנין ועיין בהך דיומא דף ס"ד בם בהם הא ע"י תערובות מרצה וע"ש ברש"י שדייק רק אם לא נודע, והטעם משום דלדידן דקיי"ל דשחוטים נדחים עיין בזבחים ד' ע"ד לכך פי' דמיירי שלא נודע ועיין בדברי רבינו בהל' פסוהמ"ק פ"ו הכ"א דאברי בעלי מומין אפילו באלף אברים נפסל ועיין תוס' זבחים ד' ע"ז דמאי טעמא לא בטלי אך באמת דזה הוה כמו הך דבכורות ד' כ"ג דמטמא במשא וה"נ הקטרה על המזבח הוה כמו במשא ומשום דהעלאה וההקטרה הוא האיסור רק גבי בשר חטאת משום עצים ועיין בירושלמי ערלה פ"ב דאמר חטאת בעולות יש ודאי ל"ת לר"י והטעם דלא שייך כאן ע"י תערובות מרצה כמו גבי בעל מום, ואף דהא בגמ' דילן אמר ר"י דכ"ע מודו דיקרבו ס"ל להירושלמי דר"ל על הרצפה דר"י ס"ל דיכול להקריב כמבואר בזבחים דף נ"ט ומשום הך לאו דכל שממנו לאישים ליכא כמש"כ התוס' מנחות דף נ"ז ע"ב ד"ה כבש וע"ש ד' ע"ד ע"א דקרב בבית הדשן שלמטה שירים ובירושלמי סוטה פ"ג ועיין תוס' זבחים דף פ"ז ע"א ד"ה כבש וכ"מ וכונת הירושלמי בערלה פ"ב ר"ל על המזבח, אבל גבי תבלין דעיקרן לתערובות א"א שיתבטלו אף בתערובות דהאיסור חל עליהם לתערובות דלענין אחר אינם ראויים:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה