צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק ט · הלכה ו
אבל המבשל בשר מתה כו'. עיין מש"כ רבינו בפה"מ פ"ג דמס' כריתות ע"ש ובאמת כאן על בישול יש פסוק אחר לפי מה דמבואר כאן ד' קט"ו ע"ב דר"א יליף מהך דלא תאכל כל נבלה ע"ש ברש"י וא"כ יש ראיה ג"כ על איסור הנאה ועי' בהך דסנהדרין דף ד' ע"ב גבי חלב ע"ש, ובאמת זה לא קאי רק על החלב ועל הנבלה אבל החלב יש בו משום איסור בב"ח אם נימא דטעם כעיקר אין עליו מלקות מה"ת ובפרט דקי"ל גבי שאר איסורים אין חתיכה נ"נ ואף דמלשון רבינו בפה"מ דכריתות משמע דאין חל עליו כלל שם בב"ח באכילה אך י"ל דזה תליא במש"כ לעיל אם גבי בב"ח ג"כ יש אוסר ונאסר או רק שניהם שוים וזה תליא בפלוגתא דרב ולוי שם ולפי מה דפסק רבינו ז"ל כלוי דשניהם שוים י"ל דעל החלב גם על האכילה עובר משום בב"ח, ועיין בהך דבכורות דף ו' ע"ב ואמאי לא מוקי לה דנ"מ לאסור הבשר ועיין רש"י חולין דף קי"ג ע"ב ד"ה אין איסור דכתבו שם דאם אין איסור חל על איסור לא צריך קרא למעט טמאה ואמאי לא נימא דנ"מ להחלב ועיין שם בתוס' ד"ה קסבר וברש"י שם, אך י"ל דר"ל מדאצטריך שמואל למעט טמאה ע"כ דאיסור חל על איסור אך באמת כונת רש"י ז"ל כך דאם נימא דאין אחע"א לפי מה דמבואר בהך דמעילה ד' ט"ז ליכא איסור נבלה על בהמה טמאה וכן פסק רבינו לעיל וא"כ שוב יש למעטן מהך דרשא דריה"ג במשנתנו את שאסור משום נבלה אסור משום בב"ח, וזה לא אסור משום נבלה ואם כן לא צריך מיעוט אחר: