צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק ו · הלכה י
אין הבשר כו' ומשליכו מיד כו'. עיין בהשגות אך בהלכות גדולות מבואר כדברי רבינו אך הטעם כך דזה ודאי ס"ל דגם אחר מליחה נשאר קצת דם בהבשר וכיון שנתעורר הדם לצאת שוב י"ל דחל עליו תורת דם עיין תוס' חולין ד' י"ד ע"א ושם ד' פ"ז ע"ב ד"ה כל וד' צ"ז ע"ב ד"ה וכחל, רק די"ל דזה אינו יכול לצאת רק ע"י הדחק וכעין דאמרינן ד' קי"ב גבי ככר שחתך עליו בשר ועיין בנדה ד' ס"ב ע"ב דמבואר שם דבלוע שאינו יכול לצאת אלא ע"י הדחק בדרבנן לכ"ע לא הוה כמו בעין ועיין תוס' כריתות ד' ט"ו ע"ב ע"ש ועיין בירושלמי פסחים פ"ז גבי חד גברא בישל תרנגולתא בשמן שרפה וצוה לו לשולקה והטעם משום דבעצם שמן בבשר הוה נותן טעם לפגם כמבואר בע"ז ד' ל"ח ע"ב רק מה דנבלע בעין אסור לכך צוו לו לשולקה ושוב מה שאינו יכול לצאת הוה כמו בלוע שאינו יכול לצאת ושרי, וכן הך טעם דאמרינן בירוש' פי"א דתרומות גבי כלי חרס מגעילו ג"פ ועיין שם בפ"ב דערלה ובפסחים פ"ג ה"א ובלבד לאחר ג' תבשילין וכן כתב רבינו בהלכות מעשה הקרבנות פ"ח הי"ד ומבשל ושונה ומשלש הוא ג"כ מטעם זה דשוב הוה כמו בלוע דאינו יכול לצאת ולכך כאן צריך מתחלה להדיח הבשר דכ"ז שיש דם בעין עליו אז הוה הדם שבתוכו ג"כ כמו בעין ועיין בהך דמנחות ד' כ"ג ע"א גבי שמן שמקצתו בלוע ומקצתו בעין ע"ש ובע"ז ד' ל"ג ע"ב בתוס' ד"ה כסא ושם ג"כ כן דכ"ז שיש עליו גם הבלוע כמו בעין וע"ש ד' ס' ע"ב ד"ה אי ע"ש ועיין תוס' ביצה ד' ט"ז ע"ב גבי הך דכתבו שם גבי דגים אם מותר השמנונית שנבלע ועיין בהך דמעילה ד' י"ז ע"א בתוס' ד"ה והא שכ' שם ואמאי טהור ואף דר"י ס"ל דבלוע כמאן דליתא וצ"ל ג"כ משום זה כיון דיש מקצת בעין הוה הבלוע כמו בעין ועיין בנדה ד' י"ג ע"ב גבי הך דר"י דאמר שם רואין אותן גבעולין כו' ע"ש ברש"י והוא ג"כ כן וא"ש. והנה כבר ידוע מחלוקת הראשונים אם דם שמלחו הוה מה"ת או דרבנן לכך שם לכ"ע דבלוע שאינו יכול לצאת לא הוה כמו בעין אך רבינו ז"ל לא ס"ל כן ולכך הצריך חליטה ועי' במש"כ הראב"ד ז"ל בהל' שמיטה פ"ז ה"ג דבלוע הוה כמבוער ועיין תוס' פסחים ד' נ"ב ע"א ובירושלמי פ"ה דמעש"ש דאמר שם הכל מודים בתבלין שהוא כמבוער ע"ש בהל' ו' ולכך ס"ל לרבינו בהל' מעשה הקרבנות פ"ח כמש"כ משום דאין שם נותר חל על דבר שאינו בעין וכן מבואר בפה"מ בהך דזבחים ד' צ"ז גבי מריקה ושטיפה דעיקר נותר הוא משום שמנונית הדבוק בכלים ועיין רש"י שם דף כ' ע"א וד' כ"א גבי ידים לענין לינה ועיין בהך דפסחים ד' פ"ג ע"א דאמר שם עצמות לישדינהו אף דיש בהם טעם בשר ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהל' ק"פ פ"ח הי"ג גבי נטף מרוטבו על הסולת כתב שם וישליכנו וא"צ לבערו והוא ג"כ מטעם זה ואף דמבואר בשביעית ספ"ז גבי וורד חדש שכבשו ע"ש דחייב בביעור או די"ל דזה תליא בהך מחלוקת דהכובש ג' כבשים וכמבואר בירושלמי שם ה"ה גבי לולבים שכבשן עם העלים ע"ש או דאפשר לומר כמבואר בע"ז ד' ל"ה ע"א כיון דאוקמי קמוקים כמאן דאיתא לאיסורא בעיניה ע"ש: