צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה יג
השוחט כו' ושליא כו'. עי' בהשגות, ועיין בה"ה וכ"כ בזה, ועי' בהך דחולין ד' קי"ג ע"ב גבי בשר בחלב ע"ש דאמר שהוא פירשא בעלמא, ועי' בזבחים דל"ה ובתוס' שם ד"ה פיגול ושם בע"ב דמשמע שם דאם אכל שליא מפיגול חייב אם נימא דולדי הקדושים במעי אמן הם קדושים וא"ש מ"ש שם התוס' ד"ה הא דברייתא ר"ל אם נימא דולדי קדשים בהווייתן הם קדושים ומ"ש שם לא הקשה רק ממוראה ואלל ועי' במש"כ רבינו ז"ל בהל' פסולי המוקדשים פ' י"ח הל' כ"ג דמוכח שם דס"ל דיש על השליא שם בשר וחייבין עליו משום פיגול ונותר. אך נ"ל כך דכ"ז שהוא בפנים עדיין שם בשר עליו וכמו גבי ביצים כמבואר בביצה דף ז' ע"ש ועי' בהך דב"מ ד' ק"ב ע"א ביצה ביציאת רובה הוא דאיחייב לה בשילוח ר"ל דקודם לזה אין שם ביצה עליה, ובאמת קשה למה לא מוקי הך דר"ה דביצה דף ז' להך דב"מ הנ"ל, ועי' תוס' ב"ב ד' ע"ט ע"ב, וה"נ גבי שליא כן דאם יצא לחוץ הוה רק פירשא בעלמא ר"ל דבר הנפרש ואין עליו שם בשר וכעין דאמר בחולין דף קט"ז ע"ב גבי חלב קיבה ע"ש ברש"י וב"ק ד' מ"ז ע"א ותוס' שם ד' ס"ד ע"ב אך כאן שמקצתה בפנים ומקצתה בחוץ ס"ל לרבינו ז"ל דכיון דעדיין מקצתה בפנים יש שם בשר גם על מה שיצא בחוץ, וע' תוס' מנחות דף ע' ע"א ד"ה ביצי ע"ש: