אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין

פרק ה · הלכה ב

הלכה א

אחד כו' ואחד כגון הלשון כו'. עיין בהשגות ועיין בהך דחולין ד' קכ"ח ע"ב דהוא מחלוקת גם בכוליא אם יש עליו שם אבר או לא, וכן פסק רבינו בהל' אבות הטומאות פ"ב ה"ד ופ"ד ה"ו דאין עליהם שם אבר מן החי לגבי טומאה, ועיין בפ"ב מהל' טומאת מת ה"ג ע"ש, וע' בהך דמעילה דף ט"ז ע"א ובמש"כ הראב"ד ז"ל בתו"כ פ' שמיני דיש חילוק בין אבר מן החי מן הבהמה לשאר אבר מן החי ע"ש, ועי' לקמן בהל' ג' גבי אם חלק הבשר מן הגידין, וע"ש בהשגות. והנה בירושלמי דנזיר פ"ו מבואר דלכך אם חלקו לאבר מן החי פטור הוא משום דכיון שיש עליו טומאה ובטלו טומאתו לכ"ע אף דגבי אבר מן החי מן האדם זה הוה מחלוקת במשנה פ"ב דאהלות ובנזיר ד' נ"א ושם ד' נ"ג ע"ב ומ"מ במגע ובמשא מטמא אף אם חסר כמבואר בנזיר שם וע' בכלים פ"א אם נשתייר חוט של ערב ע"ש במשנה ה' ועי' בפ' ו' דעדיות ובחולין ד' קכ"ט ע"ב ובכ"מ בזה, אך זה רק באדם אבל גבי בהמה מבואר בתוספתא דאהלות דאם נחלק טהור ולכך כיון שבטלה הטומאה בטל גם האיסור וא"כ לפי"ז באבר של החי מן עוף אף אם נחלק חייב משום אבר מן החי כיון דלית בו טומאה, וא"כ לפי"ז אין ראיה מהך דחלב דיש בו איסור אבר מן החי אף דאין כולו דגבי חלב שאני כיון דלית בו טומאה יש עליו שם אבר מן החי אף בלא גידין ועצמות ואף אין בו כולו, וכה"ג ס"ל לרבינו בסוף פ"א מהלכות אבות הטומאות דפסק שם הך דין דנבלה שנתערבה בשחוטה אף דאנן לא קי"ל כר"י וכמו שהשיג עליו הראב"ד ז"ל, וצ"ל ג"כ כן דהיכא דהנבלה נתערבה בשחוטה כשרה דאז נ"מ גם לענין איסור בטלה גם לענין טומאה משא"כ היכא דאין נ"מ לענין איסור אז י"ל דגבי טומאה לא שייך ביטול, ועי' בע"ז ד' נ"ב ע"א גבי ביטול ע"ז לענין טומאה ובירושלמי פ"ב דערלה ה"ג גבי דבר המחמץ אם שייך גם גבי טומאה ע"ש בזה ורק היכא שיש גם איסור, ועי' בירושלמי פ"ה דתרומות ה"ג וזה ר"ל ג"כ הגמ' דבכורות דכ"ב ע"ב, ועי' בפסחים ד' מ"ו ע"א גבי בצק בעריבה ובכורות דף י' גבי איסורו חישובו וחולין ד' קכ"א גבי אלל ע"ש ברש"י ותוס':

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה