אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין

פרק ד · הלכה יט

הלכה יח

כשאר טינופת שבגוף כו'. עיין מש"כ רבינו בהל' טומאת אוכלים פ"א הכ"ג דמהני בה מחשבה לענין ט"א ועיין מש"כ רבינו בפה"מ במס' תמורה ספ"ו גבי כשרה שינקה מן הטרפה דמעל"ע אינו נעכל החלב במעיה וא"כ למה סתם רבינו ז"ל כאן גבי קיבה הטמאה ולא חילק, ועיין לקמן בפ"ט הט"ו. אך שם י"ל דנאבד שם חלב ממנה אבל שם אוכל יש עליו, אבל כאן קשה, ועיין מש"כ רבינו בהל' רוצח פי"ב ה"א קודם שישתנה בגופו ע"ש, ועיין מש"כ רבינו בהל' טומאת אוכלים פ"י ה"ב דמי רגלים של בהמה אין מכשירין דס"ל דפקע שם מים מהם, ומש"כ רבינו שם בהל' ח' ולקמן בהל' כ' די"ל משום דנסרח, וע"ש בפ"ב מהל' ט"א הכ"א גבי משקה שנטמא והך דפ"י הל' ח' הוא משום דס"ל דנטהרו המים בגוף וכשיטת הראב"ד שם, וזהו כונת הירושלמי פי"א דתרומות אין המים יוצאין על ידי בהמה ר"ל דעל ידי אדם נטהרים מיד ששתה אבל ע"י בהמה לא ולא כפי' הראב"ד בפ"ב שם בהשגות וזהו ג"כ כונת התוספתא הובא בר"ש פ"ב דטבול יום מ"ב חומר במשקין שהמשקין אין להם טהרה משא"כ במים ור"ל בגוף אדם וא"ש מ"ש הר"ש, ועיין מש"כ התוס' מנחות ד' כ"ב ע"ב דגבי משקין לא שייך לכי מסרחי ע"ש וזה ג"כ הטעם דמשנה פ"ב דמכשירין מ"א דאם שתה מים טמאים והזיע הזיעה טהורה משום דפקע הטומאה מהמים ולכך בבית טמא ודלא כפירוש רבינו בפה"מ, וצ"ל דס"ל לרבינו דרק חלב של בהמה טהורה עיכולה הוא מעל"ע וקודם מעל"ע עדיין הוא ראוי לאכילה רק דפקע ממנה שם חלב ולכך מהני ג"כ מחשבת אוכלין אבל חלב טמאה מיד נתעכל ולכך מותר ולכך לא חשיב רבינו כאן קיבת כשרה שינקה מטרפה, ועיין תוס' ע"ז דף ל"ה ע"א ד"ה לפי ע"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה