צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק ד · הלכה ג
האוכל עוף כו'. עיין בירושלמי דנזיר פ"ו מבואר דגם באבר מן החי יש לאו דנבלה וכן מבואר בתוספתא ספ"ז דחולין האוכל אבר מן החי חייב שתים ע"ש, ועיין בתוספתא סוף מס' זבים, ועיין מש"כ רבינו לקמן בהל' י"ז דחצי כזית נבלה וחצי כזית בשר מן החי מצטרפין, וכן חצי כזית נבלה וחצי כזית טרפה, והא דאמרינן במעילה ד' ט"ז דאף לר"י דאמר דאבר מן החי נוהג בטמאה וה"ה לבשר מן החי כמ"ש שם התוס', ועיין כריתות בתוס' ד' כ' ע"ב ד"ה אכל ע"ש ומ"מ אמרינן במעילה דבשר נבלה אינו מצטרף עם בשר החי וצ"ל כך דלכך מצטרף משום דיש על זה שם נבלה ג"כ וגם כיון דאם תמות תהא נבלה שפיר מצטרף אבל שם קאי אם נימא דעל בהמה טמאה לא יחול איסור נבלה לכך שוב לא מצטרף וזהו כונת רש"י שם במעילה וא"ש: