צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק ד · הלכה ב
[השמטה במש"כ שם בענין אם לא ידע שכבר נקרב חטאת הראשונה. והנה עי' במש"כ רבינו ז"ל בהלכות תרומות פ"ד ה"ח גבי תרם אחד מהם ואח"כ תרם הב' אם לא ידע שחבירו תרם ומחלק שם אם היו ממחין וע' תמורה דף י"ב ע"א ודף י"ג ע"א אך שם מיירי כגון שידע שחבירו כבר תרם. וע' ב"ב דף מ"ב ע"ב גבי שותפים כיורד ברשות דמי דסתם שותפין כן. וע' ר"ש בפי"ז דאהלות בשם תוספתא דאין השותפים עושים בית הפרס דהוה כשדה שאינו שלו ע"ש ועי' בחולין דף מ"א ע"א אם שייך גבי שותפין אין אדם אוסר דבר שאינו שלו והכי נמי גבי תרומה כן דנהי דהוה כיורדין ברשות מ"מ גדר לדעת לא הוי כמש"כ לעיל רק בזמן שהם ממחין דהיינו אם היו מקפידין זע"ז שלא יחלקו זבל"ז וע' רשב"ם ז"ל ב"ב דף ק"ו ע"ב גבי חלוקת מעות מהך דב"מ דף ס"ט וע' קידושין דף נ"ב ע"ב גבי כישא ומש"כ רש"י חולין דף קל"ה ע"ב דגבי תבואה כמאן דפליגי דמי ובבכורות דף נ"ו ע"ב ע"ש. וע' פאה פ"ג מ"ה גבי ב' שלקחו את האילן נותנין פאה א' דכל קציר וקציר יש לכ"א חלק בו וה"נ אם הם מקפידין שלא לחלוק הוי כמו תבואה אחת וכ"א יש לו חלק בכל וכמש"כ הר"ן נדרים דף מ"ה ע"ב וע' בירוש' סוף ב"מ גבי כותל שבין ב' מחיצות דכולו לזה וכולו לזה ע"ש ובירוש' דמאי פ"ו ה"י דאם קנה ע"מ שלא לחלוק הוי כל קלח וקלח של שותפות וכן הוא בירוש' שביעית פ"י ה"ו תמן כל קלח וקלח של שותפות וע' בסוטה דף מ"ג ע"ב גבי כרם של שותפות אם חוזר עליו וכירוש' שם ספ"ג ר' ירמיה בעי גנב משל שותפים אם הוה כגנבה אחת או כב' גניבות. וא"כ כאן מכיון דמקפידין זע"ז שלא לחלוק יש לכ"א חלק בכל וגם דאם מקפידין זע"ז שוב לא יוכל כל אחד לתרום גם על חלקו וא"כ נמצא שחבירו מפקיע ממנו חלקו וזה א"א ולכן יכול לתרום על הכל וכע"ז מבואר בירוש' פ"ח דפסחים ה"א דאם מחמת קפידת הרב לא יוכל העבד לעשות פסח כלל לא מהני ויכול שפיר לעשות פסח ובזה א"ש דברי רבינו בהל' ק"פ פ"ב הי"ג דלמשנה ראשונה דנשאר כך וא"כ נמצא דע"י הרב ימנע העבד מלאכול פסח כלל וזה א"א לכן יאכל משא"כ למשנה אחרונה דסופו לכוף את הרב לשחררו וא"כ יש לו תקנה לפסח ולכך כ"ז שלא כפו אותו שפיר מעכב מלאכול בפסח דהרב לא פשע במה שב"ד לא כפו אותו וכע' מש"כ התוס' ב"ק דף ע"ו ע"א דלעקור מצוה א"א וע' ביבמות דף ק"ט ע"ב דהוי מחלוקת במקדש אחות יבמה אם נפטרה וע"ש בתוס' דף י"ח ע"ב ודף מ"א אך שם כיון דיש לו עוד אח שפיר י"ל דנשואין מפקיעין וע' בירוש' פ"ג דשם ה"א כל יבמה שנראית לצאת בחליצה אינה יוצאת כו' והוי כהך דתמורה דף כ"ה וכ"מ דברי הרב ודברי התלמיד כו' ול"ד להא דיבמות דף ע"ט גבי נפלה ואח"כ נפצע דשם הוא ממילא וע"ש דף ח' ע"א גבי תינח נשא כו' ותוס' שם דף ט"ז ע"ש. וכן נ"מ גבי אם אנס בתולה ואח"כ נשא את אחותה אם עי"ז נפקע ממנו החיוב שאם מתה אחותה שלא יהי מחויב לישא אותה ואף דבירוש' שם אמר דאף אם אח"כ מתה אחותה כבר נפטרה זה רק אם היתה אחות אשתו בשעה שאנסה וע' ירוש' קדושין פ"א ה"ב גבי יעוד כה"ג ובמק"א אבאר זה. וע' מש"כ הר"ן בנדרים דף מ"ו ע"ב כה"ג לשיטת הרמב"ם ז"ל גבי חלקו דא"י לאסור ע"ש ובסנהדרין דף קי"ב ע"א גבי בהמה ועיסה וביצה דף ל"ז ע"ב והוא ג"כ מטעם זה שהאחד לא יוכל להפקיע של השני וכן ר"ל בנדרים דף פ"ה גבי קונם כהנים כו' ע"ש ברא"ש ובירוש'. וא"כ ע"כ יכול לתרום על הכל משא"כ אם אין ממחין דהיינו שכ"א יכול ליטול חלקו בפ"ע וא"כ שוב לא יכול לתרום על הכל בלי דעת חבירו וכן מוכח בערובין דף פ' ובירוש' שם דהיכא דאינו רוצה לערב כלל אז כופין אותו אבל אם רוצה לערב אך דע"י סיבה לא עירב אז אין כופין אותו וזהו כונת הגמ' שם הא דאסר הא דלא אסר ע"ש ברש"י. ולכך אם הראשון תרם כשיעור תרומת שניהם תרומה וזהו כונת הירוש' שם בפ"א דמקשה אתם ולא שותפים ותירץ כאן להלכה כאן למעשה ור"ל כך דבאמת עפ"י דין אין שותפין יכולים לתרום זה בל"ז כמש"כ רק דא"כ יופקע עי"ז חלקו לגמרי וזה א"א לכך למעשה שפיר יכולין לתרום ולכך רבינו לא הביא כלל הך דין דאתם ולא שותפים. אך י"ל דרבינו ס"ל דהך ולא שותפים הוא כר' אלעי בחולין דף קל"ו ואנן לא קי"ל כן. וע' בהל' בכורים פ"ו גבי רה"ג דרק אם אין בכ"א כשיעור אז שותפין פטורים וגבי תרומה לא שייך זה וע' ר"ש ז"ל פ"א דכלאים גבי הטומן לפת וצנונות בשם גאון דגם למעשר בעי שיעור וע' ירוש' פ"ג דפאה גבי הקוטף שבלין בה"ג ובהל' מתנות עניים פ"ד הכ"ז ובפ"ב ה"ו: ע"כ השמטה]
[השמטה מש"כ. בענין שמירה לד"א דלא מהני וכה"ג מבואר בתמורה דף כ"ט ע"א תשמור לי ולא לאדון אחר ע"ש: ע"כ השמטה]