צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק ד · הלכה א
האוכל כזית כו'. ובהלכה ב' אין אסור כו'. עיין מעילה ד' ט"ז ע"א דזה הוה מחלוקת דאמוראי לפי שיטת רש"י ותוס' וכ"כ בזה לעיל, ועיין תוס' חולין ד' ל"ב ע"א גבי טרפה אם חל עליה איסור נבלה ובאמת זה הוה פלוגתא בירושלמי פ"ו דנזיר ע"ש דפליגי ר"ל ור"י, ועיין בהך דחולין דף ע"ה ע"א גבי הך בעיא דנולדו בדגים סימני טרפה דמשמע שם דבאמת בכל מקום יש על טרפה דין נבלה רק כיון דיש קרא בחולין ד' ע"ד וד' קכ"ח דשחיטת טרפה מטהרתה א"כ א"א שתחול עליה שם נבלה כיון דיש לה תקנה בשחיטה וא"כ לפי"ז גבי דגים דאין שייך בהם שחיטה שוב הוה טרפה כמו נבלה וא"כ נ"מ לפי"ז גבי טמאה אם נימא דיש עליה נבלה שוב אם היא טרפה תיכף הוה נבלה וזהו מה דקאמר בגמ' דזבחים ד' ס"ט ע"ב מי שיש במינו טרפה ע"ש ועיין בתוס' שם ד"ה אי מש"כ בשם ר"ח ועי' בתוספתא שבת פי"ו דבן שמונה חי הפורש ממנו הוה אבר מן החי אך שם גבי אדם, ועיין בשבת ד' קל"ו ע"א גבי הך מחלוקת גבי בן שמונה אם מהני שחיטה ע"ש: