אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין

פרק ג · הלכה טז

הלכה יא

ומקצת הגאונים אסרוהו כו' שהרי הקום אינו כו'. עיין בהך דמכות ד' ד' ע"א גבי ג' לוגין שנפלו לים ע"ש דהיכא דעומדים בפ"ע אין להם ביטול, ועיין מש"כ התוס' בכורות ד' נ"ו ע"א בסוף הדבור ד"ה אין ותוס' סוטה דף ט"ז ע"ב דהיכא דהדבר ניכר בפ"ע אין שייך בזה ביטול, ועיין תוס' נזיר ד' ל"ו ע"א גבי שום. ובאמת נ"ל דזה ר"ל ג"כ הך דאמרינן בתמורה ד' ל"ד בצפירתא ע"ש ברש"י ר"ל ג"כ שורה בפ"ע כעין הך דמס' כלים פי"ו מ"ג ע"ש ועיין בירושלמי ערלה פ"ג ה"ב דצמר בכור שטרפו בטל ברוב וזה רק אם הצמר נתערב בצמר ואח"כ עשאו בגד אבל אם לאחר טויה עשה ממנו שורה בבגד אינו בטל, ועיין בירושלמי חלה ספ"ג גבי עיסה שלא הורמה חלתה כו' ומקשה שם דכיון שקידש רובה לא בטל המיעוט ומוקי לה ברושם דשוב אינו בטל, ועיין בירושלמי תרומות פ"ד ה"א כיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה כו', ושם בהל' י' הדא אמרה דלעת אפילו אחד ממאה ר"ל כיון דאמר שם דאם הוא במקום מיוחד לא בטל ולא מקרי מתערב עם אחרים וה"נ דלעת ר"ל הך דתוספתא דתרומות פ"ה והובא בירושלמי ספ"ג דחלה הנ"ל גבי הלוקט דלעת להיות מפריש דהוה מחלוקת שם אם צריך לרשום ועיין בירושלמי שם בהל' י"ג בלול מעלה כו'. אך באמת נ"ל דט"ס הוא וצ"ל בלול אינו מעלה ור"ל כמבואר שם בירושלמי הוכשר וכן הוא בתוספתא שם פ"ה ע"ש ועיין בהך דתרומות פ"ט דמבואר שם דמחובר לא בטל וזה הטעם ג"כ משום דעומד בפ"ע ועיין בירושלמי ערלה פ"א ה"ה דזה רק בודאי מחובר אינו מעלה אבל בספק איסור מעלה אף במחובר וכן הוא בירושלמי תרומות פ"ט הנ"ל גבי דמאי, ועיין רש"י גיטין ד' נ"ד ע"ב ד"ה הרי זה, ועיין בהך דמנחות ד' נ"ט ע"ב דמבעי שם גבי לבנה שחוקה במנחה אם נפסלת המנחה עבור זה אי מקרי מעורבת. והנה לפי המבואר דבספק גם אם עומד בפ"ע מתבטל וא"כ ה"נ כן גבי חלב וצ"ל דס"ל לרבינו דכיון דאסרו חלב שלהם הוי כמו ודאי איסור והוה גזירה. אך באמת כך דכבר כתבו התוס' כאן ד' ל"ה דזה לא חיישינן דעכו"ם גופא יערב חלב טמא דאין עכו"ם שוטה רק דרבינו ס"ל כיון שאסרו חלב עכו"ם שוב הוה כמו שהוא עצם האיסור רק דמ"מ הא אצל עכו"ם גופא עדיין לא שייך עליה שם איסור, ועיין חגיגה דף כ"ה גבי הך בעיא דבעי מרב ששת גבי עבר וקיבלה ע"ש ושם דף כ"ו ע"א גבי מהו שיניחנה לרגל אחר ובירושלמי שם פ"ג וכי יש לך דבר משנאסר יחזור ויותר, ועיין בירושלמי דמאי פ"ג ה"ד נטל ממנה אדם אחד כמה סאין הראשונה דמאי והשאר ודאי אף שאח"כ חלקן לכמה בני אדם ע"ש ובסוף פ"א דעירובין גבי ד' דברים פטרו במחנה כה"ג דאם קנו בעיר נתחייב בדמאי וחייב אף לאחר שיצאו במחנה וכן להיפך ע"ש וכ"מ אך כל זה כשבא ליד ישראל אבל אם הוא עדיין ביד העכו"ם לא שייך זה, אך כיון שיש עדיין טיפות חלב ביניהן וניכר מהיכן הדבר בא נאסר וכמש"כ בכ"מ מהך דברכות ד' ל"ז ע"ב כשבא מלחם גדול וכ"מ בזה אבל אם מבשלן ששוב ליכא החלב אז מותר לכתחלה דלא שייך בזה גדר ביטול כלל דבתחלה אינו מעורב ולכשיתבטל לא היה עליו שם איסור מעולם וכ"כ בזה בהך דנדה ד' ס"א ע"ב גבי בגד שאבד בו כלאים, ועי' בירושלמי כלאים פ"ב ה"א תמן את מרבה לבטל איסור תורה כו', ושם פ"ט ה"א גבי צמר ופשתים, ועיין רש"י סוכה ד' ט' ע"ב ותוס' שם ד' ט"ו ע"ב וד' מ"ח ע"ב, ומש"כ ה"ה בשם התוספתא שלוקי נלקחת כו' באמת ט"ס שם וצ"ל של קום ר"ל אם מעמיד את החלב בקום לא בעור הקיבה וכמשנה אחרונה, ועיין בהך דע"ז ד' ל"א ע"ב גבי הך דאמר ר"ז לא קשיא כאן בעיר כאן בדרך והקשה עליו ר"י אטו הני דעיר לא בדרך אתו והם פליגי ג"כ בזה דבאמת זה לא הוה רק גדר גזירה גבי כותי אם מקפיד אמגע עכו"ם, ועיין בנדה ד' נ"ז ע"א דכותים אף קודם גזירה לא היו נאמנים על סתם יינם ובירושלמי דע"ז פ"ה משמע דזה רק לאחר גזירה והך דחולין ד' ו' דגזרו על יינם ר"ל אם הם עצמם נגעו אף דידעינן בודאי דלא נגע בו עכו"ם, ועיין בתוספתא ספ"ח דע"ז גבי ישראל החשוד דאם החשוד על השתיה גם אין לוקחין מהמרתף שלו, ועיין בע"ז ד' מ' ע"ב גבי כהן החשוד למכור תרומה כו'. אך שם רק אם הוא חשוד למכור ולא לעבור הוא בעצמו ובאמת עיקר הטעם דדבר העשוי למכור לרבים לא גזרו עליה אם יש מקום לתלות ולכך אמרינן שם דהבאים מן האוצר מותרים וכעין דאמרינן בירושלמי ע"ז פ"ב ותרומות פ"י אין דבר של רבים נאסר, ועיין בירושלמי פ"ג דדמאי ובתוספתא פ"א גבי אוצר של יבנה ע"ש, ועיין בע"ז דף ל"ב ע"א ומאוצר שרי ע"ש בתוס' וכן הך דשם ד' ל"ד ע"ב גבי מורייס אומן, ושם גבי ההוא ארבא דמורייסא ושם חילקו בין ביוקר בין בזול אבל בשעה שהם בידו לא למכור אז לא חילקו והכל אסור. ובזה א"ש ג"כ מ"ש התוס' שם דף ל"ט ע"א ד"ה אמר רב ע"ש. ובזה פליגי ר"י ור"ז הנ"ל דר"ז ס"ל דגם גבי כותי כ"ז שאין אנו לוקחין ממנו לגבי עצמו עדיין לא גזרו וכן ר"ל בהך דחגיגה דף כ"ב ע"ב לעצמו טיהרנו ור"ל ולעצמו באמת טהור וחוצץ שפיר דלא גזרו על כלי ע"ה אלא לחבר אבל לא לע"ה גופא, ור"י פליג עליה ואמר דמ"מ נאסר כבר ועיין בהך דכתובות דף כ"ג ע"א גבי הני שבוייתא ע"ש, ובמש"כ רש"י פסחים דף מ"ב ע"א גבי עברה ולשה ע"ש מ"ש מבצקות של עכו"ם:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה