צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה ג
דבש דבורים כו'. עיין בה"ה מש"כ. והנה רבינו לא הביא רק דבש צירעים ולא הביא דבש הגזין. והנה עיין בתוספתא דבכורות פ"א מבואר שם דדבש הגזין הוא ריר מגופו ע"ש, ועיין בסוטה דף מ"ח. אך באמת כך דהנה רש"י ז"ל פי' שם דהם מין חגבים ע"ש. והנה רבינו ז"ל פסק לקמן בהל' כ"ב דציר חגבים טמאים מותר באכילה ועיין מש"כ רבינו ז"ל בסוף הל' טומאת אוכלים וא"כ לפי"ז דבש לא גרע מציר והא דר"י בבכורות ס"ל לאסור משום דהוה סבר כמשנה ראשונה דתרומות פ"י ע"ש ועיין בעדיות פ"ז מ"ב ובתוספתא שם ולכך הא דאמר בגמ' דבכורות כאן טהור ר"ל מן הכשר או שאינו מטמא ט"א אבל מ"מ מטמא טומאת משקים כמו ציר חגבים כמו שפסק רבינו בסוף הל' ט"א ע"ש. ועיין בהך דב"ב דף פ' ע"א דבש בכוורת ע"ש ברשב"ם מה שדחק עצמו על לשון בכוורת אך ר"ל לאפוקי דבש גזין כמבואר כאן בגמ' משום דאין להם כוורת ע"ש ברש"י וס"ל לרבינו דרק גזין הוה מין חגבים ולא צירעים וא"ש פסק רבינו ולכך לא הביא זה דגזין כאן: