אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין

פרק ב · הלכה ב

הלכה א

לפיכך כל האוכל כו' בין שאכל כו'. עיין בהך דכריתות דף ד' ע"ב מה חלב מיוחד כו' אף דם כו'. והנה לפי' רש"י שם לכאורה קשה הא גבי חלב ג"כ משכחת שאין חלבו חלוק מבשרו כגון חלב נבלה וחלב טריפה דחל על חלב איסור נבילה כמבואר בחולין דף ל"ז וכ"מ. אך באמת י"ל דר"ל לטומאה דעל חלב ליכא טומאה כמבואר בהך דזבחים דף ע' וגם דם ר"ל כבהך מחלוקת דב"ש וב"ה, ועי' במנחות דף ק"ג ע"ב ובהך דעדיות ובמש"כ רבינו פ"א מהל' שאר אבות הטומאות. והנה באמת אם יש על דם איסור נבילה ג"כ מהך רש"י דכריתות דף ד' הנ"ל מוכח דיש עליה איסור טומאה גבי דם טמאים רק דס"ל דלא מצטרף וא"כ לפי"ז מוכח דדבר שיש בו ב' איסורים אינו מצטרף עם דבר שיש בו איסור אחד וא"כ י"ל בהך דמעילה דף ט"ז ע"א בהך דס"ל לרב דלענין אכילה טמאים בפ"ע וטהורים בפ"ע ר"ל דגם רב מודה דיש בטמאים איסור נבלה ג"כ רק דכיון דליצטרף אין מצטרפין מי שיש בו שני איסורין עם איסור אחד, ועי' בחולין דף ק' ע"ב יצא זה שאין איסורו כו', ובזבחים דף ס"ט ע"ב וברש"י חולין דף ק"ו ע"א ד"ה חדא ושם דף קי"ג ע"א את שאסור משום נבילה כו', וע"ש דף ק"א היכי ס"ל לריה"ג גבי איסור חל על איסור, ועי' רש"י כריתות דף י"ד ע"א ד"ה נהי ע"ש ותוס' מכות דף ט"ז ע"ב ולקמן בדברי רבינו פ"ד ה"ב ע"ש. אך לפי מש"כ אין ראיה כלל ואף דהא מבואר במעילה דף ט"ו ע"ב דמצטרפין חלב לפיגול ולענין מעילה עם שאר דברים י"ל דלענין קדשים שאני עי' בכריתות דף כ"ג ע"ב ועי' בהך דחולין דף ל"ב ע"ב מי מצטרפי כו' ועיין בתוספתא מעילה פ"א דמבואר שם דנותר מקדשי קדשים עם נותר מקדשים קלים לא מצטרפי וע"כ משום הך טעמא דבזה יש שני איסורים ובזה איסור אחד ובאמת זה ר"ל הך מחלוקת דרבא ור"א במעילה דף י"ז ע"ב גבי ראשון עם שני אם מצטרף לעשות שלישי דרבא ס"ל דהיה חד שמא משום מי גרם ור"א ס"ל דעכ"פ לענין שלישי הם שוים וכן בהך דזבחים ד' כ"ט ע"א גבי מה דמצריך קרא דחוץ למקומו מצטרף עם חוץ לזמנו ע"ש וע"ש דף ל"א ע"א גבי הך דרבא ורב המנונא ע"ש בתוס' ד"ה הא וג"כ כך אי משום דאמרינן דבפיגול יש בו ג"כ שם פסול או דחוץ למקומו הוה גדר פיגול רק שאין בו כרת וכדאמרינן בכ"מ חוץ למקומו איתקש לחוץ לזמנו ועי' בהך דעירובין דף ט' ע"א בהך חילוק דבפתוח לכרמלית או פתוח לרה"ר ור"ל ג"כ אם יש ברה"ר גם שם כרמלית. ובזה יש לבאר הך פלוגתא דרבא ורב המנונא דזבחים דף ל"א הנ"ל דר"ל כך אם הפיגול מצרף להפסול או הפסול להפיגול ורבא אזיל לשיטתיה בהך דמעילה הנ"ל דס"ל דלא משום שיש בראשון גם שם שני רק משום שיש בשני שם ראשון ולכך ס"ל גם כאן דחוזר וניער הפיגול, ועיין בירושלמי דדמאי פ"ז ה"ו מה דמחלק שם בין הך דתמורה דף כ"ה ע"א גבי ולדה עולה והיא שלמים דהיכא דמתכוין להוסיף הקדש אז לא מהני תכ"ד משום דזה לא מיקרי עקירת הראשון דאדרבא מוסיף הוא על הראשון ויש בכלל השני גם הראשון ולכך נשאר הראשון משא"כ בבא לגרוע אז הוה חזרה תוכ"ד ונשאר השני ועיין בהך דמנחות ד' ק"ז גבי קטן והביא גדול ובירושלמי פ"ב דשבועות גבי יש שם לטומאה קלה כו' ע"ש. אך כל זה באיסור אחד אבל בשני איסורים ס"ל לרב דלא מצטרף במעילה שם ור"א דאמר שם טהורים לעצמן כו' ואמר שם איכא דאמרי פליגי כו' ר"ל דהוא ס"ל דבטמאים ליכא כלל איסור נבלה, ועיין בתוספתא פ"ג דמכות דהוה מחלוקת דר"מ ורבנן אם מעשר שני עם בכורים מצטרפין ללקות עליהם חוץ לחומה ע"ש ור"מ אזיל לשיטתיה בע"ז דף ס"ו ע"א גבי י"ל משום דנפקי מחד קרא דלא תוכל לאכול, ועיין במעילה דף ט"ו ע"ב דתרומה מצטרף עם תרומת מעשר של דמאי אף דזה דאורייתא וזה דרבנן ועי' בהך דב"מ דף נ"ג ע"א דאורייתא ודרבנן לא מצטרפי, ועי' במה דפליגי רבינו עם הראב"ד ז"ל בהל' כלים פי"ב ה"ג אם הזיה שקודם שבירה מצטרף להזיה שאחר שבירה ע"ש. והנה באמת לפי מה דפליגי בסנהדרין ד' נ"ט ע"א אם יש גבי דם איסור מן החי ע"ש ועי' בתוספתא ספ"ז דחולין דאמר שם דחייב שתים וצ"ל דאתיא כרחב"ג ועי' פסחים ד' כ"ב ע"ב אף דם מן החי אסור כו' ע"ש ברש"י דס"ל משום דם. ועי' בס' יראים דמפרש כרחב"ג אך משום דכל דם גזעו מחליף ואין עליו שם מן החי ועי' תוס' פסחים ד' כ"ב ע"א אם דם בכלל בשר ותוס' סנהדרין ד' ד' ע"א ד"ה מנין ע"ש. ובאמת לפי המבואר בירושלמי פ"ה דיומא גבי אין מועלין בדמים משום דיש מיעוטא גבי דם דאין לך בו אלא כרת משום דם ולא איסור אחר ה"נ י"ל גבי דם נבלה ודם טמאים משום הך מיעוטא אך גמ' דילן לא ס"ל כן, ועי' תוס' מנחות ד' נ"ב ע"א וכ"מ בשם ר"ח גבי הקדיש דם דמבואר שם דאם הקדיש חייב מה"ת גם על דם, וכן בהך דזעירי דמעילה ד' י"ב גבי המקיז דם לבהמת קדשים ועי' במה דפליגי רבינו עם הראב"ד ז"ל בהל' מעילה פ"ב הי"א דרבינו ס"ל כשיטת ר"ח דהוקדש מה"ת והר"א ס"ל דרק מדרבנן ובאמת זה הוה בתוספתא פ"א דכאן מחלוקת דר"מ ור"ש עם חכמים וזה ר"ל הגירסא דידן ביומא ד' נ"ט ובמעילה ד' י"א ודלא כשיטת התוס'. אך י"ל בהך דכריתות הנ"ל שחלבו חלוק מבשרו ר"ל דהחלב אינו מובלע בבשר ועומד בפ"ע כמבואר בהך דחולין ד' מ"ט ע"ב וד' צ"ג ע"א וכן גבי דם רק הדם הכנוס חייב ולא על דם המובלע דאין עליו שם דם כלל משא"כ בשרצים הדם הוא מובלע ולכך הוא חייב משום שרץ וכן מטמא וכמבואר במעילה ד' י"ז ע"א וכמ"ש רבינו לקמן בהל' ט' וכן הוא ג"כ כונת הגמ' בסנהדרין ד' נ"ט שאין דמן חלוק מבשרן ע"ש ברש"י. וכן יהיה נ"מ גבי הך דחולין ד' ע"ה ע"א גבי הטילה נפל דקיי"ל דחלבו כחלב חיה וכמבואר לקמן בפ"ז ה"א אם מטמא ג"כ כנבילה. ובזה א"ש מ"ש התוס' זבחים דף ע' ע"א ד"ה יצתה דאמאי לא יליף מכאן דחיה מטמא ע"ש די"ל דנ"מ לגבי נפל כיון דאין עליו שם חלב:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה