צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים· רבי יוסף רוזין
פרק י · הלכה ו
מפני שצורת הכל כו'. כ"כ בזה בח"א דאין האיסור רק בזמן שהוא חוט אז נקרא של צמר אבל אם בשעה שנעשה חוט כבר נהפך צורתו לא דלא הי' עליו שם חוט של צמר מעולם וכן כונת רבינו בהל' שביתת עשור פ"ג ה"ז מש"כ שהרי קושי הארץ מגיע כו' לא דר"ל דבעינן שביוהכ"פ יהי' מרגיש היחוף רק דר"ל דכיון דהוא מרגיש הקושי אין עליו שם מנעל ושוב לא נאסר כלל ביהכ"פ וכעין שכתב רבינו בהל' סוכה פ"ה ה"ד דפשתן אין עליו שם גידולי קרקע דשם פשתן חל עליו לאחר הטוי' ואז נשתנה וכה"ג מבואר בתוספתא דמאי פ"ד דמרבינן פירות חו"ל עם פירות של שנה שני' על פירות של שנה שלישית לפוטרו ממעשר עני ור"ל קודם מירוח דעדיין לא נטבל ושוב לא חל עליו שם טבל של מעשר עני כלל וה"נ כן וכה"ג מבואר במס' פרה פ"ד הובא בדברי רבינו בהל' פ"א פ"ד הט"ז דקודם שתעשה אפר היו יכולין להרבות לה עצים ושאר דברים ואין פוסלין אותה ואחר כך אם שרף עלי' עצים פסלה ועיין מש"כ התוספות מנחות דף מ"ב ע"ב ד"ה וסממנים וכ"מ בזה:
[השמטה לדף ט"ו ע"א. במ"ש שם בשם התוספ' גבי מרבין פירות שביעית כו' לפוטרו מן המעשרות. אך י"ל דהטעם דהוה כמו שלא ראה פני הבית וזה הטעם דהכניסו במוץ דהך דברכות דף ל"א וכ"מ ובירוש' שם פ"ה מרבה אדם תבן כו' ועי' במ"ש הראב"ד ז"ל בהשגות בהל' מתנות עניים פ"ה ה"ד גבי טמון ושם אאריך בזה: ע"כ השמטה]