צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה ט
הרואה כלאים כו'. עיין בהשגות וכ"כ דכונת רבינו דכיון דהוה הפקר כמבואר בירושלמי ובתוספתא ואם המקיימן יטלן יזכה בהם למפרע וכמו הך דנדרים דף ל"ד ע"ב ועיין תוס' ב"ב דף ע"ט ע"ב לכך מבואר בירושלמי דאם הוא לקטן אסור לכל וזהו דמסיים רבינו כאן ואילו קיימין בעל כו'. ומה דמבואר בירושלמי דרק בפועל כ"כ בזה בח"ב בהשמטות דאם לא היה פועל כיון שקיימן דהיינו ע"י איזה מעשה בהכרם זכה בו וכ"כ בזה לעיל אם לבתר התקנה גם הקרקע הוה הפקר. והנה לפי מש"כ אם הפקעת של תרומות ומעשרות בשביעית אם זה מחמת אפקעתא דמלכא או מחמת הפקר ועיין בתוספתא פ"ד דדמאי דפירות של א"י בטלין בפירות שביעית ובפירות חו"ל ובמס' מכשירין פ"ב ע"ש ובדברי רבינו פ"א מהל' מע"ש הי"א והטעם דהנה באמת מדברי רבינו בפיהמ"ש ספ"ג דחלה מבואר דטבל שנתערב בחולין אם אין לו פרנסה ממקום אחר חל שם טבל על הכל ע"ש וכן ר"ל רבינו בפ"ז דדמאי גבי מאה טבל ולקמן בהל' מעשר פ"ח ה"ב והנה זה רק בדבר ששייך בו זיקת תרומות ומעשרות ואף דשם נקט ניקוף ועוללות י"ל דגם עליהם שייך זיקת תרומות ומעשרות כמבואר בירושלמי ספ"ו דתרומות ופ"ז דפיאה משא"כ בשביעית ופירות חו"ל דשם א"א שיהי' טבל לכך רק למ"ד דבר שיש לו מתירין לא בטל אז לא בטל. ובאמת י"ל דזהו כונת הגמרא בע"ז דף ע"ג ע"ב כהתירו כך איסורו דכשם שטבל מתוקן ע"י ההפרשה כך יוכל להיות נאסר ע"י שנפל לתוכו טבל אבל בדבר שמעולם לא היה צריך להיתר לא נאסר ועיין תוס' מנחות דף כ"ב ע"ב ודף ל"א ע"א גבי הך דרש"ז וזבחים דף ע"ג ע"ב ומנחות דף ע' ע"א גבי מחובר לקרקע אם יש גדר טבל עליו ע"ש: