אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יוסף רוזין

פרק ו · הלכה ז

הלכה ו

עיין בהה"מ בשם הירושלמי גבי מצה גזולה ע"ש. אך באמת אין הפירוש כן בירושלמי דמיירי דקניא בשינוי ויצא בה ידי מצה רק ר"ל כעין הך דב"ק ד' צ"ד דאדכורי ש"ש אסור ועיין תוס' ב"ק ד' ס"ו וכ"מ אך זה רק שהאיסור בעין אבל כיון שנאכל האיסור לא בזיא מלתא עיין מנחות ד' ס"ט ע"א ע"ש ועיין ברמב"ן במלחמות פ"י דב"ק ומש"כ הנ"י פ"ק דסנהדרין ועיין תוס' ברכות ד' מ"ה ע"א ורש"י ד' מ"ז ע"א ע"ש. אך באמת יש נ"מ בין ברכת המצוה דאז אסור להזכיר שם שמים בין ברכת הנהנין וגם נ"מ בין דבר שחוזר בעין כגון לולב וסוכה ובין דבר שאין חוזר בעין כמו מצה וכיון שנתנו בפיו מיד הוה שלו ואי אפשר להחזיר לו דנמאס עיין בירושלמי מעשרות פ"ג גבי מאי דבעי דמים מהו שיטבלו כמקח ר"ל דמים דגבי כלכלה שמצא כיון דבעה"ב יכול לבטל את המקח ואמר שם דחיישינן שמא בשעה שתהיה בפיו יבא בעה"ב ואז ישאר המקח משום דהוא מאוס ואז יקבע למעשר ונמצא אוכל טבל וה"נ גבי גזל ועיין תוס' פסחים ד' כ"ט ע"א ד"ה בדין הוא ותוס' כתובות ד' ל' ע"ב ועיין תוס' סוכה ד' ט' ע"א ד"ה ההוא בסוף הדבור גבי קרבן דבעי קרבנו בשעה שמקדיש, ושם ד' י"ג ע"ב ד"ה אם ע"ש ועיין סוטה ד' מ"ג ע"ב גבי פרט לגזלן אע"ג דקנה אותו אח"כ ועיין מש"כ הה"מ ז"ל בשם הראב"ד פ"ח מהל' גזילה הי"ד דכל שבא לידו בתורת גזל אסור להחזיק בהן אף לאחר מיתת הגר ועיין בירושלמי תרומות פ"ח ה"ג גבי לעוס הוה כבלוע לר"א ואמר אף בפסח כן ור"ל לענין מצה ע"ש גם כאן י"ל דהוה גדר דיחוי עיין תוס' סוכה ד' ל' ול"ב, ועיין בירושלמי פ"א דבכורים גבי מצות כגבוה הן ע"ש וזבבהי"ת:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה