צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יוסף רוזין
פרק ו · הלכה ו
ויוצאין ברקיק השרוי כו' והוא כו'. עיין חולין ד' ק"כ ע"א דהטעם משום דלא הוי לחם עוני ועיין בתוס' שם ועיין רש"י פסחים ד' ל"ה ע"א ברש"י משמע דלא מקרי לחם כלל ונ"מ בין אם נמחה מאליו בין הוא המחהו וכן נ"מ אם אח"כ חזר וקרש עיין נזיר ד' נ' ע"א וחולין ד' ק"כ ע"א וכבר כתבתי בזה: