אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יוסף רוזין

פרק ו · הלכה ה

הלכה ג

אין הרועים אוכלין ממנו כו'. ולא כתב הטעם משום דלאו לחם הוא דס"ל דלא מהני אף אם אח"כ קבע עליה ועיין ברכות ד' ל"ח ע"א וביבמות ד' מ' ע"א ועיין בירושלמי פ"א דחלה ה"ג גבי תבואה שלא הביאה שליש אם יוצא בה ידי מצה ע"ש ועיין ביצה ד' ו' ע"ב דמוכן לכלבים הוה מוכן לאדם ואמאי לא מקרי משומרת וצ"ל דס"ל דסתם לא מהניא כאן ועיין בפסחים ד' ל"ח ע"ב גבי הך דעשאן למכור בשוק ועיין ב"ב ד' קמ"ב ע"א גבי הך דמרפיין בידו וכבר כתבתי בזה:

מצה שלשו במי פירות. עיין בהה"מ מש"כ בשם הירושלמי. והנה באמת לשיטה דס"ל דזה לא הויא רק חמץ נוקשה מ"מ מקרי שפיר בא לידי חמץ ויוצא בה ידי מצה עיין תוס' מנחות ד' נ"ג וד' נ"ד ועיין בהך דפסחים ד' ל"ה ע"א דמשמע דאף לפי ס"ד דחמץ גמור לא הויא דרך קרוב להחמיץ מ"מ יוצא בה ידי מצה ע"ש ברש"י ד"ה חמץ גמור ועיין ברמב"ן במלחמות על הך דפסחים ד' ל"ו ע"א:

אבל לש את הקמח בסובין כו'. ולענין אם חזר מורסן כאן עיין בירושלמי ספ"א דחלה גבי עיסת הכלבים דר"ל אמר שחזר מורסן לתוכן ואף דהא במשנה בפ"ב דפטור שם ר"ל דאין מצטרף וכאן ר"ל שיש שיעור בלא זה רק משום דלאו בר אכילה ושם אמר ג"כ מצה ור"ל אם אכל כזית בלא זה אך זה רק לגבי מורסן אבל גבי סובין לא עיין בתרומות פי"א אך הר"ן לא גרס סובין ומורסן ועיין שבת ד' ע"ד ע"א ע"ש בתוס' ועיין במנחות ד' ע' ע"ב מה דמחלקין שם בין קליפי של חטים דראוים לאכילה ובין של שעורים דאינם ראוים לאכילה ובין לחים ליבשים ע"ש וא"כ י"ל דבשל חטים יוצא בסובין ובשל שעורים לא וזה מה דמחלק בפי"א דתרומות בין סובין חדשות לישנות ועיין תוס' חולין ד' קי"ז ע"ב ע"ש גם י"ל דהקליפה נשתיירה כמו עד שלא הביא שליש וא"כ זה יהיה תליא בהך פלוגתא דר"א ורבנן בחלה פ"א מ"ג ע"ש אך רבינו ז"ל בהלכות טומאת אוכלים פ"ה הי"ב פירש להיפך ע"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה