צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יוסף רוזין
פרק ו · הלכה ג
אכל מצה בלא כונה כו'. והנה דין מרור לא כתב אף דבגמ' ד' קי"ד ע"ב בפסחים נקט הך דין גבי מרור אך הטעם כך משום דבגמ' בר"ה שם דייק לשון כפאו פרסיים ולמה דייק זה משום דבאמת בירושלמי כאן אמר דע"כ מיירי בהסב וכיון שהסב חזקה כיון דמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו דנתכוון לשם מצוה אך הא מבואר בברכות ד' מ"ו ע"ב וכ"מ דפרסיים היו נוהגים לאכול בכל השנה בהסיבה וא"כ אין ראיה אך לדידן י"ל אף דמצות צריכות כונה מ"מ במצה יצא משום הסיבה משא"כ במרור וא"ש ועי' בירושלמי פ"ג דר"ה כיון שעמד חזקה כיון ע"ש ועיין בירושלמי פ"ב דברכות ה"א כיון שבירך כו' ע"ש ועיין חולין דף י"ג ע"א וכ"מ: