אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יוסף רוזין

פרק א · הלכה ו

הלכה ה

אין חייבין כרת כו'. עי' בהשגות ובדברי הה"מ. אך באמת זה ודאי ס"ל לרבינו דאם נתערב חמץ בכזית בכדי אכילת פרס חייב כרת רק כאן מיירי שנתערב קמח ונתחמץ בהתערובות והוה זה כמין בריה אחרת ולא איתרבי רק ללאו ולכך דייק רבינו לקמן פ"ד ה"ח שעושין אותו מן הקמח ועי' בירושלמי פ"ג ה"א דאמר שם אין חימוצו חימוץ ברור ע"ש ועי' בחלה פ"א מ"ב עיין שם, וכן ס"ל לרבינו ז"ל בהל' כלאים פרק י' ה"ו גבי צמר גמלים וצמר רחלים דהטעם כיון שנתערב קודם שנטווה ונעשה חוט לא חייל עליו שם חוט צמר כלל ולכך מותר אח"כ להטילו בפשתן ועי' במס' נגעים פי"א משנה ב' ובזה א"ש מה דמבואר בתוספתא פ"ד דדמאי מרבין פירות חו"ל על פירות א"י לפוטרן מן המעשר וכן מרבין פירות שניה על פירות שלישית כו' ע"ש והרי טבל אין בטל ברוב וגם האיך מערבין לכתחלה אך י"ל להרבות קודם מירוח שאז אין עליו שם חיוב כלל ואח"כ כשנתמרח אין המירוח מביא אותה לידי חיוב וגם י"ל דה"ה כאן אם נתערב קודם הפסח וכשיבא הפסח לא יחול עליו שם חמץ כיון שהוא בהתערובות ועי' בירושלמי פ"ב דקדושין ה"ז המזבח בורר את הראוי לו ובאמת נ"ל דזה הוה מחלוקת דפ"ט דשביעית הובא בפסחים ד' נ"ב גבי הכובש ג' כבשים דרק אם חל הביעור על האחרון שבהם אז חייב לבער ופלוגתא בזה וזהו הטעם דזמן הביעור חל רק על הדבר שהוא בפ"ע ועי' מש"כ הראב"ד ז"ל בהל' שמיטה פ"ז ועי' בזבחים ד' ע"ז ע"א גבי חולין ממילא הוה ומנחות ד' מ"ח ע"א ע"ש בזה. אך י"ל דזה תליא אם חמץ הוא איסור בעצמיי שאסור לאוכלו בפסח או שבפסח אסור לאכול חמץ ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' תרומות פ"י הי"א וה"ז לחלק בין אכל תרומה ביוהכ"פ בשוגג דאז צריך לשלם קרן וחומש דהאיסור הוא על הזמן ובנזיר ששתה יין של תרומה בשוגג דאז פטור על החומש משום דהאיסור הוא על הדבר וגבי תרומת חמץ מבואר דיש עליו חומש עי' ד' ל"א ע"ב ע"כ דהאיסור הוא בזמן ובאמת זה תליא בהך פלוגתא דר"י ור"ש אם חמץ לאחר הפסח אסור מה"ת או מותר דמ"ד אסור ס"ל דהחיוב הוא בהדבר ולא בהזמן ולמ"ד דמותר ס"ל דהחיוב הוא בזמן ויהיה נ"מ ג"כ להך דלקמן ה' ז' גבי חצי שיעור אם נתחמץ מתחלה פחות מכשיעור ע"ש ועי' במה דפליגי במעשר שני פ"ה משנה ו' גבי תבשיל אם הגיע זמן הביעור במעשר שני אם צריך לבער או לא והוא ג"כ מטעם זה ועי' בתמורה ד' כ"ד ע"א בהך מחלוקת דראב"ש ורבנן גבי בשר בעל מום בקדירה ע"ש ועי' בספרי פ' נשא דמצריך קרא דסחורה מותר לנזיר ביין ועי' פסחים ד' כ"ג ע"א וברא"ש ריש פ"א דנדרים וכ"מ בזה ועמ"ש לקמן פ"ד ה"ה בשם הרמ"ך ז"ל דגבי בל יראה אף כזית ביותר מכדי אכילת פרס עובר וכעין הך דבכורות ד' כ"ג ע"א וס"ל לרבינו ז"ל דלא כתוס' דהוה דרבנן רק דזה מה"ת דכל זמן שלא נשאה אין עליה שם טומאת משא רק בזמן שנשאה ואז נשא גם החתיכת נבילה כי זה אינו דבר בעצם רק ע"י מקרה של המשא ולכך לא שייך בו ביטול ועי' בהך דמנחות ד' נ"ח ע"א גבי עירובו מנין ע"ש בתוס' ד"ה חצי דשם ג"כ לא שייך גדר ביטול היכא שיש בו כזית דהא עכ"פ העלה על המזבח כזית דבש או שאור ועי' בהך דביצה ד' ל"ח ע"ב גבי איסור תחומין ג"כ כה"ג דכיון דעכ"פ יש בו חלק בהעיסה ע"כ ממילא הוה כרגליו ויש איסור תחומין ועי' בעירובין ד' פ"ח ע"א גבי יש גזל בשבת וחורבה מחזיר לבעלים ע"ש ברש"י דהאיסור ע"כ מחזירו לבעלים ע"ש ועי' מש"כ בזה בהך דפסחים דף כ"ז ע"ב די"ל דלכך הקדש לא בטיל דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא אך זה תליא בהך פלוגתא דחולין ד' קל"ט ע"א אם גם קדושת ממון אמרינן כן וזהו כוונת התוס' מעילה ד' כ"א ע"ב מש"כ דמטבע חשיב ולא בטיל ועי' מש"כ בהל' מעשה הקרבנות ובהל' פה"מ ובהל' בכורות ועי' בהך דזבחים ד' פ"ז ע"א גבי חצות עושה עיכול ע"ש גבי הך דמתקיף לה רב יוסף ועי' חולין ד' ע' ע"א ברש"י ד"ה מחתך ומניח ע"ש ולכך צריך כאן קרא דגבי תערובות חמץ יש בו מלקות ולא כרת, והנה גבי נוקשה עי' לקמן פ"ד ה"ח ופ"ה הי"ג והנה בירושלמי ס"ל גבי שיאור דאף דאסור ולוקין מ"מ מותר בהנאה עי' בפ"ב ה"א ובפ"ג ה"ה ובפ"ה ה"ד וזהו משום דס"ל כהך דאמרינן בחולין ד' כ"ג דהוא בריה ר"ל דהוה חמץ נוקשה וס"ל כמ"ד דלוקין רק ס"ל דמותר בהנאה דזה תליא בהך דחזקיה ורבי אבהו כמ"ש התוס' פסחים ד' כ"ג ע"ב ד"ה מאי בינייהו ועי' בירושלמי בפ"א דפסחים גבי מקדש בחטי קורטבנית ע"ש בהל' ד' ועי' מנחות ד' נ"ג ע"א ותוס' שם ד' נ"ד ע"א אך רבינו ז"ל ס"ל דנוקשה רק דרבנן וא"צ לישרף וכמו בשיאור דר"מ לר' יהודה רק בשיאור דר"מ לר"מ פסק דישרף משום דהוה ספק שמא הוא חמץ גמור ולא בריה ומש"כ התוס' פסחים ד' ב' ע"א ובמנחות ד' נ"ד ע"א זהו רק אם אמרינן דשיאור הוא בריה אבל אנן לא פסקינן כן:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה