צפנת פענח על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה ה
אם נתערב בין במינו בין שלא במינו כו'. עיין בתוספתא פסחים פ"ג האשה שכינסה מי תשמישו של נחתום כו'. אך י"ל דר"ל למוצאי יו"ט הראשון או דמי תשמישו של נחתום הוה כמו עצם האיסור וכעין דאמרינן בע"ז ד' ל"ה כיון דאוקמי קמוקים כמאן דאיתא לאיסורא בעיניה דמי והוה כעין חרס הדרייני דהוא איסור עצמיי לא משום הבלוע שבו ועי' ע"ז ד' ל"ב ומש"כ בזה לעיל בהל' ע"ז פ"ח וכן הוא שיטת הרי"ף ז"ל גבי בית שאור דאסור אף להניח בו צונן בפסח והטעם דיש עליו שם עצם האיסור וכמו קנקנים לר"מ כמבואר בתוספתא דע"ז פ"ז דאסור להוליכן לר"מ דלא כמ"ש התוס' בע"ז ד' ל"ב ע"א ע"ש: