צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק יט · הלכה יד
בת הממאנת כו'. עיין בה"ה. אך באמת נ"ל דרבינו ז"ל ר"ל כגון שמיאנה לאחר מיתת בעלה וכמש"כ לעיל דמחילתה לגבי בנות לא מהני רק אם מחלה לבעלה ולא להיתומים ובאמת נ"ל דאף דהממאנת אין לה כתובה ומטעם שכתב רש"י בכתובות ד' ק' ע"ב דכיון דיוצאה בעל כרחו אין לה כתובה אבל מזונות דהטעם רק משום גדר מחילה וכיון דהיא עדיין קטנה לא מהני מחילתה ועיין בירושלמי יבמות פי"ג דלכך אינה אוכלת ממזונות בעלה לאחר מיתתו משום דבתנאי כתובה הוא כותב לה ואת תהא יתבי בביתי וכאן לית היא בביתו אבל הבנות יש להם מזונות:
בת ארוסה ובת אנוסה ובת יבמה. נראה דאפשר לומר דהך בת ארוסה ובת אנוסה ר"ל אם קידשה בביאה ומזה נתעברה או נתעבר' מביאה של אונס ובת יבמה ר"ל מביאת שוגג דלא קנה קנין גמור. ועיין בירושלמי פ"ג דכתובות ה"ה דגם גבי מפותה מיבעי ליה וע"כ כה"ג: