צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק יט · הלכה יב
אין הבנים כו' שמא מחלה כו'. עיין בהשגות ועי' בהך דכתובות ד' מ"ג ע"ב גבי הך מגבי מאימת גביא ע"ש ברא"ש שכתב דמהני מחילתה אף דהכתובה שייך להאב מ"מ כיון דעל ידה הוא נוטל הכתובה לכך מהני מחילה דילה. וע"ש ד' נ"ט ע"ב בתוס' ד"ה כגון שנדרה היא גבי כיון דמשעבדא ליה ר"ל להתינוק ומ"מ אם גירשה אין כופין אותה להניק ואמאי היאך מהני גירושין דידיה שתפטור מהשיעבוד שמשועבדת להתינוק וע"כ צ"ל כיון דזה בא על ידה שפיר יכול למחול הוא ועיין בהך דנדרים ד' ל"ה ע"ב בר"ן ד"ה ה"ג דמהני אם פטרה מה שכותבת לו שובר ע"ש והיאך מהני זה הא כבר נתחייב ועיין נזיר דף כ"ד ע"א. אך י"ל דזה הוה כמו עשיר והעני ועיין בערכין ד' י"ז ע"ב בהך מחלוקת דשם ועיין בהך דיבמות ד' ע"ט גבי חלק מזבח מי יתיר ועיין ברש"י גיטין ד' ט' ע"א ע"ש גבי חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד ועיין בתוספתא פ"י דכתובות גבי הנושא את האשה וכתב לזון את בת אשתו לא מהני מה שהיא שוברת לו אך י"ל דשאני התם דכבר נתחייב לה ובזה לא מהני מחילה וכעין מש"כ התוס' ב"ב ד' קמ"ג ע"ב ד"ה ואם אמר דהיכא דלא בא עדיין לידו הריוח מהני מחילתם וה"ה דמחילה שלה ועיין בהך דכתובות ד' ק"ו ד"ה וקטנה, ועיין בהך דב"ק ד' פ"ד ע"א גבי ההוא ינוקא דבעי למשיימיה כעבד ולא נתרצה האב. ועיין מש"כ שם בהגהות אשר"י ועיין בירושלמי פ"א דקדושין דמוקי הך ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה בקטנה ואף דקטנה אינה יכולה למחול וצ"ל כמש"כ התוס' ב"ב הנ"ל דכיון דעדיין לא זכתה בהם יכולה למחול ועיין תוס' כתובות ד' פ"ו ושם דף מ"א ע"ב וכ"מ. ועיין מש"כ הראב"ד ז"ל לקמן פ' כ"ב ה"א דמחילה גרע מפרעון וזה נראה דאף לשיטת רבינו זה רק אם מחלה להבעל אבל אם מחלה להיתומים כתובתה אף דמזונות שלה הפסידה עיין בירושלמי פי"ג ובפי"א מ"מ הבנות ניזונות דאז כבר נתחייבו ולא מהני מחילתה: