צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק יב · הלכה ג
ושהיה אוכל כו'. והנה אם גם בהכסף קדושין שנתן לה אם יש לו בהם פירות עיין בירושלמי פ"א דפאה ה"א דמבעיא ליה שם אם שבולת ראשונה שקצר שהיא מחייבת כל השדה ליתן פאה אם גם עליה צריך ליתן פאה. ועיין בתוס' נדה ד' ל"ה ע"א ד"ה לעולם גבי ראיה שניה של זב אם הוא גופא מטמא מטעם מעין ע"ש ועיין תוס' ב"ק ד' ע"ז ע"א בסוף הדבור גבי העוסק בפרה ותוס' נדה ד' נ"ה ע"ב ד"ה כי ע"ש ועיין בהך דשם ד' י' ע"א גבי כתם שבין שניה לשלישית אם טמא או לא ע"ש ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' חובל ומזיק פ"ד הי"ו דאין לבעל בהם פירות בדבר שהוא גרם ליתן לה ע"ש בהשגות ואפשר לומר דס"ל דהוה כהך דב"ב ד' נ"א ע"ב גבי מתנה ע"ש. ועיין מש"כ רבינו ז"ל בסוף הל' ממרים דבן סורר ומורה אביו יורש אותו ע"ש אף שהוא גרם לו. ועיין מש"כ רבינו ז"ל פ"א מהל' רוצח ה"ג בהך דאם אין לו בן אין אחד מן האחין כו' ומשמע שם דאין לו כלל דין גואל הדם דכיון דיש לו אב ואח שוב שאר הקרובים אין להם שם קרוב. ועיין קדושין ד' כ"א ע"א ברש"י ד"ה אלא וד"ה חובה ע"ש ועיין במש"כ רבינו ז"ל בהל' יבום פ"ב הל' י"ב דהיכא דיש גדול ואינו רוצה שוב כל האחים שוים ע"ש. ועיין במה דפליגי רש"י ותוס' ב"ק ד' ק"ח ע"ב גבי ינתן לבניו או לאחיו ע"ש ועיין בהך דגיטין ד' ע"ד ע"א ומש"כ שם. ועיין ירושלמי ספ"י דשביעית גבי הלוה מן הגר אם אז ג"כ בן קודם וכבר כתבתי בזה, ומ"מ ממעטינן אח מן גואל הדם במקום אב והא האב קודם וכאן הא האב א"א וצ"ל דהא כתב רבינו שם בהל' ב' דהראוי לירושה הוא גואל הדם וכאן אין האב יורשו כיון שהוא הרגו וכמש"כ. ועיין בירושלמי פ"ד דע"ז ה"א דאם הניח אבן ג' במרקוליס חייב משום עושה ע"ז ועובד ע"ז דנעשה תקרובת לעצמה ואף דאז נעשית ע"ז. ועיין תוס' שבועות ד' ט"ו ע"א גבי עזרה ע"ש ובירושלמי פ"ג דיומא וכבר כתבתי בזה. ועיין ברש"י גיטין ד' כ"א ע"ב גבי יד של עבד משמע שם דהיד גופא שייך להאדון ועיין ב"ק ד' פ"ט ע"א. ועי' מנחות ד' ט"ו ע"א גבי פיגול ע"ש: