צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק ו · הלכה ד
אבל אם אמרה כו'. עי' בהשגות ועי' בתוס' כתובות ד' נ"ו ע"ב, ועי' בירושלמי פ' ב' דקדושין ובתוספתא פ' ג' דלכאורה מבואר שם כדברי רבינו, אך באמת כך דגבי כסף קדושין ע"י הקדושין נעשה ב' פעולות, אחד מה שהכסף נעשה קדושין והב' מה שנתקדשה לכך ס"ל לרבינו דאף הקדים הדיבור של הרי את מקודשת קודם התנאי לא מקרי מעשה קודם התנאי, דקודם שהגיע הכסף לידה אין כאן גדר קדושין כלל, וזהו מה דקאמר בקדושין ד' נ"ט ע"ב דאע"ג דאיכא למימר שאני כו' אפילו הכי אתי דבור כו' ר"ל דכיון דחזר שוב גם הכסף לאו כלום הוא דהמעשה של הכסף לא הוה רק מחמת הדבור כמש"כ משא"כ גבי גט וקדושי שטר, אך מסוף פרק זה מבואר בדברי רבינו להיפך:
ואפילו שהכל בתכ"ד כו'. עי' ב"ב ד' ק"ל ע"א ולקמן פ' ז' הלכה כ"ב ומש"כ בזה בדברי רבינו לקמן בהלכות גרושין פרק ו' הלכה ט"ז ע"ש: