צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק ד · הלכה יח
שיכור ואם הגיע כו'. עי' מש"כ רבינו בהל' גירושין פ"ב הל' י"ד ובהל' יבום פ"ב ה"ד כתב שיכור שאינו מכיר כלום ולקמן בהל' שחיטה פרק ב' הל' י"ב ובפרק ד' הל' ה' כתב שנתבלבלה דעתו ועי' בהל' נזירות פרק א' הל' י"ב כתב שאם הגיע לשכרותו של לוט שוב אינו בן חיוב ע"ש ועי' בפ' ד' מהלכות תרומות הל' ד' ובתוספתא שם פ' ג' ובמה שכתב רבינו ז"ל ס' פ' כ"ט מהל' מכירה, ובאמת קשה למה לא הקשו בהך דעירובין דף ס"ה מהך דנזיר ד' י"א דמבואר דיכול לידור וצ"ל דיש לחלק כמו שכתב התוס' קדושין ד' ע"ח ע"ב ד"ה לא צריכא דנדר שאני וכן גם לענין תרומה כן, והך דהלכות יבום ע"כ מיירי שאינו מכיר כלום ולא משום שאינו בר חיוב דלא גרע משוטה ואז גבי שחיטה לא מהני אפילו אחרים עומדים ע"ג עי' מש"כ בהל' שחיטה בזה: