צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק ד · הלכה טו
המקדש כו'. ולענין למ"ד כותים גירי אריות הם אם קידשה אם הוה קדושין עי' מש"כ התוס"י יומא דף נ"ה ע"ב דאף דכותים גירי אריות מ"מ הוו בגדר בני ברית לגבי תרומה ע"ש והטעם י"ל משום דמבואר בירושלמי פ"ד דקדושין ה"א דגרים הם ואין דוחין אותם כדרך שדוחין כו' אבל מקבלין אותם מיד. ועיין בירושלמי פ"א דשקלים ה"ט ובפיה"מ שם ע"ש ועיין בהך דשבת דף מ"ו ובתוס' סוטה דף כ"ה ע"ב דדוקא היכא דמדחינן אז אמרי' מי יימר כו' ע"ש. ובזה יש ליישב דברי רש"י בסנהדרין דף נ"א ע"א ד"ה ולכותים דס"ל דאיכא לאו דלא תתחתן ומ"מ היא א"א והיינו משום דר"ש לשיטתיה דס"ל דכותים גירי אריות ומ"מ בני ברית הם וכמ"ש ועי' תוס' יבמות דף ס"ח ע"ב ד"ה נכרי ע"ש. ומ"ש הר"ן ז"ל ריש פ"ד דקדושין ע"ש. ובזה יש ליישב דברי הירוש' ספ"ז דיבמות פתר לה בעכו"ם פסול כו' ומה שייך לומר גבי עכו"ם ובזה א"ש דר"ל כמו גירי אריות: