צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה כ
כשבודקין הבת כו'. עי' בירושלמי פ"ב דר"ה גבי דנאמנת לומר שהיה חמה כשנולד התינוק לחלל שבת על המילה ועי' ברי"ף פ"ד דיבמות על הך דדף ל"ט ע"ב ע"ש ועיין יומא ד' פ"ד ע"ב ע"ש ברש"י דאין מחללין שבת עפ"י נשים וצ"ל דגבי אומדנא שאני לא מהני אומדנות הנשים, ועי' ב"ק דף קי"ב ע"ב גבי זימנא דבי דינא עפ"י אשה ועי' בסנהדרין ד' י"ד ע"ב לגבי פדיון מע"ש ע"ש, ועי' בהך דנדה דף כ' ע"ב אם נאמנת לומר כזה טיהר חכם פלוני ע"ש ובירוש' שם דנאמנת אשה לומר ילדתי או לא ילדתי אבל אינה נאמנת לומר זכר או נקבה ע"ש, ועי' מש"כ הר"ן ז"ל פ"ד דקדושין על הך דדף ע"ג ע"ב גבי נאמנת חיה לומר ע"ש, והנה להני תנאי דס"ל בגמ' דאינן נאמנות אם אומרות לאחר י"ב שנה ולא בעל דאז לא חיישינן שמא נשרו אם אומרות שאין לה שערות אם נאמנות לכאורה נראה דמהימנא דאל"כ אמאי לא מוקי לה בגמ' הך דנאמנת אשה כה"ג אך י"ל דשם קאי לר"י ולר"ש והם ס"ל דבלא בעל יכולה למאן אף אם הביאה ב' שערות כ"ז שלא בגרה כמבואר שם דנ"ב ע"ב אך הוה מצי למימר דנ"מ לסימני בגרות: