צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי יוסף רוזין
פרק יג · הלכה ח
היה נשוי כו' וחוזר וטובל כו'. עי' בירושלמי קדושין פ"ד דאמר שם דמטבילין אותו ומה בכך אך רבינו ז"ל כאן דייק דצריך לטבול בב"ד דוקא משמע כדין גירות ממש והא דנקט לפסול את הבנים נראה דר"ל דס"ל כשיטת הני דס"ל ביבמות ד' מ"ה ע"א דאם היתה בת פסולה לכהונה ועי' לקמן פרק ט"ו הל' ג' בה"ה ז"ל ובירושלמי פ' ג' דקדושין ועי' רש"י יבמות דמ"ה ע"א ד"ה בת מינך דס"ל דבן הנולד מעכו"ם שבא על בת ישראל אסור לישא ממזרת אף דרש"י ס"ל בכ"מ עי' קדושין ד' ס"ח ודף ע"ה דהולד צריך גירות מ"מ ס"ל דאסור בממזרת ועי' תוס' יבמות דף ט"ז ע"ב ד"ה אמוראי ובירושלמי פ' ד' דקדושין דאמר שם חד מכשיר וחד מקבל ר"ל די"ל דלא תליא זה בזה דאף אם הכתמים טהורים מ"מ י"ל דבאו עליהם וצריכים גירות ועי' בירושלמי פ' א' דבכורים הל' ד' דעכו"ם שבא בעבירה על ב"י שפיר יכול ליקרא בבכורים אך צ"ל דרש"י ס"ל דיש בו צד ישראלית אף דבעי גירות ולכך אסור בממזרת דאזלינן בתר לידה ג"כ ולא הוה כמו גבי שפחה דשם כמו בהמה דמי כמבואר בקדושין ד' ס"ט וזה ר"ל הך דיבמות דף ע"ח ע"א מה דמקשה מן הך דיכולים ממזרים ליטהר ולא הקשה מן ולדה כמותה דשם י"ל דהטעם משום דאזלינן אחר הפגום לכן הקשה משפחה דאזלינן בתר דידה אף דבה לא שייך כלל הבא מב' עממים דהולכין אחר הפגום עי' תוס' קדושין ד' ס"ז ע"א ד"ה בנה ע"ש ועי' רש"י יבמות ד' ט"ז ע"ב דס"ל בד"ה נכרי דלמ"ד דגוי הבא על ב"י הולד ממזר ה"ה ישראל הבא על נכרית ועי' בדברי רבינו ז"ל לקמן פ' ט"ו הל' ו' גבי עכו"ם שבא על השפחה ובפ' ט' מהל' עבדים ע"ש, וס"ל לרש"י דגבי ישראל ג"כ יש בהולד צד ישראלית ולכך אסור בממזרת ומ"מ צריך גירות ועי' תוס' קדושין ד' ע"ד ע"ב ד"ה והרי ומש"כ בזה לקמן פ' ט"ו הל' ט':