אור ברסלב
צפנת פענח על התורה בראשית › פרק ט

צפנת פענח על התורה· רבי יוסף רוזין

בראשית · פרק ט

פרק ח

פסוק יא

ולא יהי׳ עוד מבול וגו׳. שבועות דף ל״ו דב״פ לאו, הוה שבועה ע״ש, ועיין ב״ב דף ע״ד, וסוטה דף י״א וזבחים דף קט״ז.

פסוק יג

את קשתי נתתי בענן וגו׳. חץ הוא מורה נ׳ אמה, ערכין דף ט״ו, ע״ב. ועמ״ש ע״ז דף כ״ה ע״ש. וע׳ בירוש׳ ברכות פ״ט וע״ז פ״ג דשרשי חטים בוקעים באדמה נ׳ אמה ע״י המטר יורה עורפילא. וחטה היינו לחה״פ, וע׳ ב״ב דף כ״ה צג ודף קמ״ז. וזה גירא בעיני דשטנא לאחר גמר לולב, וזה נידון על מים וניסוך המים ואכמ״ל. ובאמת קודם המבול הוה הענן מן הארץ, וע׳ בירוש׳ סוכה, הובא בתוס׳ סוכה דף י״ב, ע״א, אם הענן מן הארץ או מן הרקיע ע״ש, וע׳ תענית דף י׳ בהך דר״א ור״י. ונ״מ ג״כ בגדר תחומין למעלה, ע׳ עירובין דף מ״ה, ע״ב. וע׳ בחולין דף ס׳, ע״ב, ותענית דף ט׳ גבי חזיז, אם יש קנין להפרטי בגשמים, וע׳ ברכות דף [נ״ט, ע״ב] גבי הטוב והמטיב, וביצה דף ל״ט ע״ש, וע׳ ב״ב דף נ״ט, ע״א גבי מיא דאיגרך, ותוס׳ גיטין דף ע״ט ע״ש. וקודם המבול הוה אשר יש בארץ לבד, ואח״כ נתטשטש הארץ, כמבואר במדרש, ונצרך לעורר את כח הצומח ע״י גשמים וזריעת אדם, ולכך בכל זמן הצמיחה שנבראת בעצם הארץ נתמעטה, וכח המושך של השמש המושכים כל הלחות שיש בהארץ ג״כ כך, וע׳ שבת דף פ״ה גבי מריחין כנחש. והמן שירד לישראל הוה כח הצומח שב… האכילה שאדם אוכל נשאר בהאדם רק כח הצומח שנקלט בהדבר ע״י הזריעה והצמיחה והטל והגשמים, וע׳ בירוש׳ תענית.

פסוק כ

ויחל נח וגו׳. ר״ל דנטע כרם מנטיעות שהוה בן ה׳ שנים, ע׳ שביעית פ״א, תוספ׳ דב״מ פ״ט עד שיחלו, כדי שיהי׳ פטור מן רבעי. וגושן עמן, ערלה פ״א גבי אילן שנעקר, וב״מ דף ק״א בגושיהן ע״ש בזה, והוא הוה ס״ל דרק כרם רבעי, לכן ביקש לקיים מצוות רבעי ולקח גפן בת ג׳ שנים, ונטע [אותו] בגושיהן ונהג [דין] רבעי ושתה היין גדר מצוה, אך מ״מ ע״י זה [נשתכר] וע׳ בספרי גבי…

תוכן העניינים

צפנת פענח על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה