אור ברסלב
צפנת פענח על האבן עזרא תולדת יצחק. › כב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

תולדת יצחק. · כב

תולדת יצחק.

[ונקראו בנים על שם סופן]. פירוש: כי ההוה בבטן נקרא עובר. [והיא שאלה הנשים]. פירוש: אין דרך לאמר אם כן כי אם על דברים אחרים שאמרו לה תחלה שלא היתה יודעת אותם, על כן הוצרך לפרש כן.

כג

[ויאמר י״י לה שני גוים, על ידי נביא או אברהם בעצמו]. פירוש: כנגד מה שדרשו בבראשית רבה (פרש' ס"ג, ז׳) לא נזקק הקב״ה להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת, ויש לתמוה עליו למה לא פירש שהשם אמר לה ממש בחלום, ואם יטעון טוען בעבור שהיא אישה ואין דרך כבוד שהשם ידבר עם אשה מה יעשה על מרים גם דבורה. ואם תאמר לא ידבר להן כי אם על ידי מלאך ובכאן כתוב ויאמר י"י לה, התשובה כי גם במשה כתוב ויאמר י״י ראה ראיתי (שמות ג׳, ז׳) ופירש ר' אברהם עצמו שהוא על ידי מלאך, והנה הקושיא במקומה עומדת. ואני אומר כי יש ראיה לדבריו מסוף ספר דברי הימים (ב' ל״ג, ו׳) שכתוב שם וידבר י״י אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו. וידוע כי השם לא דבר לרשעים רק שלח להם נביא. וכן במלכים (ב' י׳, ל׳) ויאמר י״י אל יהוא. וידוע כי הוא לא הלך בדרכי השם. ועל כן יש לאמר שהיה על ידי נביא. וכן על רבקה בעבור היותה אשה. [כי לא מת עד שהיו בניה בני ט״ו שנה]. פירוש: כן כתוב בסדר עולם (פרק א׳. ופירושו זה. כי כתוב ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו (בראש׳ כ״א, ה׳), ומאז כתוב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם (בראש׳ כ״ה, כ״ו) והנה הכל ק"ס. וכל ימי אברהם היו קע״ה שנה (בראש׳ כ"ה, ז׳) נסיר מהם ק״ס נשארו ט״ו כמו שאמר. [ורב, הוא הפועל]. פירוש: הרב יעבד את הצעיר. [וכן בן יכבד אב]. פירוש: פסוק הוא בספר תרי עשר בנבואות מלאכי (א' ו'), והוא פירש שם כי בשכל הלב ידוע כי הבן חייב לכבד האב והעבד מוכרח לירוא את אדוניו . [ועוד אפרש זה הפסוק]. פירוש : בסוף הפרשה בפסוק והיה כאשר תריד (בראש' כ״ז, מ').

כה

[והנה השתי שליות נפתחו רגע אחד]. פירוש: כי כתוב וידו אוחזת בעקב עשו שמשמעו שיצאו יחד תפושים זה בזה.

כז

[כמו יושב אהל ומקנה]. פירוש: גם הוא היה בשדה ולא בעיר רק שיעקב היה איש שדה לרעות צאנו, ועשו איש שדה לשלול שלל ולבוז בז.

ל

[והם שני שרשים]. פירוש: זו״ד גם נז״ד.

לד

[והנה אליהו יוכיח]. פירוש: שלא היה לו כלום, כי כשהלך לנחל כרית לא היה לו כלום לאכול, והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחש ובשר בערב (מלכים א׳ י״ז, ו׳), וכתיב ואזור עור אזור במתניו (מלכים ב׳ א', ח׳)ד. [ואל וידחונו בקנה של דרש]. פירוש: הוא שדרשו במסכת מגלה בסוף פרק ראשון (ט״ו, ע״א) ובברכות בפרק ראשון (ז', ע״א) אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי אבימלך קלל את שרה דכתיב הנה הוא לך כסות עינים (בראש׳ כ', ט״ז) ונתקיים בזרעה דכתיב ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות (בראש׳ כ״ז, א׳). [כי יש לו סוד]. פירוש: יש אומרים כי הסוד הוא שהיה בדרך התולדת בעבור שהוא (בן זקונים, גם בעבור היותו זקן כדרך ועיני ישראל כבדו מזוקן (בראש׳ מ״ח, י׳) ויש אומרים בעבור שרדף יצחק אחר המשגל כהו עיניו, והעד והנה יצחק מצחק כפירוש רש״י שהיה משמש מטתו (בראש׳ כ״ו, ח'), וחלילה חלילה, ונראה בעיני שהסוד הוא שזה הדרש אמרוהו למשוך הלבבות לעבודת השם ולהזהירם שלא יזיק לשום אדם כדי שלא יקללום, גם בעבור ברכת כהנים שלא תהיה קלה בעיניהם, והזכירו הפסוק לאסמכתא בעלמא, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, אבל על שכהו עיני יצחק אין כח באדם לדעת למה, כי עמקו מחשבות השם כמו שמפרש והולך. ויתכן שהמערכת גרמה לו כאשר גרמה לו ריש ועושר, ואולי היה זה כדי שיקבל יעקב הברכה ולא יכירהו יצחק, וכן דרשו בבראשית רבה (פרשה ס״ה).

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה