אור ברסלב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

שופטים.

כי תצא.

יז.

[ולשמש ולירח ולצבא שהם מעשה אלהים]. פירוש: בכאן רמז לנו סוד גדול, ובספר יסוד מורא בשער שנים עשר אמר כי השם ית׳ לא ישתנה בעבור העומדים למענהו הקרובים אליו או בעבור הנבראים לכבודו ביד הנכבדים ע״כ והעומדים למענהו הם המלאכים הקדושים שהם עומדים לעד לעולם למענו ובגלל שהוא מעמידם, ובעבור כי הם רואי פני המלך על כן אמר הקרובים אליו, והנכבדים שהזכיר הם בעצמם המלאכים, כי על ידם ברא השם ית׳ את הכוכבים ולכבודו בראם כי כן כתוב השמים מספרים כבוד אל (תהלים י״ט, ב'), וכבר ידעת כי מלת אלהים הוא שם המלאכים והרמז הוא כי השמש והירח והצבא הם מעשה המלאכים, כי השם בראם על יד המלאכים ועל כן אמרו חכמי המחקר כי השכלים הנבדלים הם סבה למציאות הכובבים, וכן פירש אבו נצר אלפראבי בספר ההתחלות, וכן כתוב במורה הנבוכים בחלק השני בפרק הרביעי ושים לבך להבין זה היטב, כי סוד עמוק הוא ואין לבאר יותר.

ו.

[או שלשה, מקבלי עדות השנים]. פירוש: כי שלשה הדיוטים נקראים בית דין.

יח.

יא.

[וכאשר ישען על חכמתו לבקש האמת ומה שיהיה חוץ מהשם]. פירוש: ישען על חכמתו לבקש האמת ולבקש מה שעתיד להיות, ואיננו דורש לדעת זה מאת השם רק מאחרים או שסומך על דעתו שיוכל לדעת את הכל בחכמתו, אין זה איש חכם רק חסר דעת וכסיל.

יט.

ג.

[תחלוק הארץ לשלש]. פירוש: כל הארץ תחלקנה לשלשת העדים הנזכרות כדי שיהיה ידוע לאיזה מהן ילכו אנשי כל שבט, כי לא ילכו כי אם אל העיר הקרובה.

כא.

ז.

[כי היד לשון נקבה ברוב]. פירוש: וכן היה ראוי להיות תמיד לולי שמצאנו והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר (יחזקאל ב׳, ט') ומלת שלוחה מורא שהיא לשון נקבה ומלת והנה בו תוכיח כי גם היא לשון זכר.

ט.

[כסוד שכר עבירה עבירה]. פירוש: כבר פירש סודו למעלה בפסוק (ז') ועינינו לא ראו, וכבר ביארתי בו מעט בפרשת נשא (במדבר ו׳, י״א).

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה