צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
כי תצא.
יא.
[אשת, כבר דרשוהו קדמונינו ז״ל]. פירוש: בספרי אמרו אפילו אשת איש, כי אין אישות לגוי.
יג.
[ותקונם לכרות העודף]. פירוש: תקונם של צפרניה הוא לכרות מהם העודף. [והתיקון עיקר פירוש כל מעשה במקרא] פירוש: כל מקום שיש במקרא לשון מעשה יהיה עיקר פירושו תיקון.
כא.
[והעד ושם אמו]. פירוש: בפרשת ראה (דברים י״ב, כ״ה) בענין מה שאמר שהנפש והצורה כדמות האב רמזתי בו רמזים.
לג.
[והנה יהושע יוכיח]. פירוש: שכתוב בספרו (ח׳, כ״ט) ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע ויורידו את נבלתו מן העץ וישליכו אותה אל פתח שער העיר ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה, גם בהריגת חמשת המלכים כתוב (שם י׳, כ״ו - כ״ז) ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלויים על העצים עד הערב ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע ויורידם מעל העצים וישליכם אל המערה אשר נחבאו שם וישימו אבנים גדולות על פי המערה עד עצם היום הזה. ויש ספרים שכתוב בהם והנה גדעון יוכיח, וטעות הוא כי אין בדברי גדעון כלום מזה. [כי משפט לא תלין איננו לכבוד המת רק לכבוד הארץ]. פירוש : מה שאמר למעלה שהקללה תבוא לכל מקום קרוב מהתלוי. [כי משפט הערלים והישראלים שוה]. פירוש: כי הנה מצאנו יהושע שתלה את מלכי הכנעני שהיו ערלים והורידם מן העץ, ואלו היה בעבור כבוד המת מה היה חושש יהושע מכבוד אויבי ישראל, וזה ראיה כי לא הורידם כי אם בעבור כבוד הארץ שלא יעפשו את האויר.
כב.
ח.
[כי יפול הנופל, נקרא על שם סופו]. פירוש: ורבותינו ז״ל אמרו במסכת שבת פרק במה מדליקין (דף ל״ב, ע״א) תאנא דבי ר׳ ישמעאל כי יפול הנופל ממנו ראוי היה זה ליפול מששת ימי בראשית שהרי עדין לא נפל וקראו הכתב נופל אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב, והנה תלו הענין במערכת.
כא.
[ובעבור וסקלוה נסמכה פרשת הבעולה והמאורסה גם פירושו זה כמו זה]. פירוש: כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה (דברים כ״ב, י״ג) נאמר בה וסקלוה בעבור טענת בתולים, ואחריו כתיב (שם, פסוק כ״ב) כי ימצא איש שוכב עם אשה בעלת בעל, וכתיב בה ומתו ולא נאמרה בה סקילה, ואחריו כתיב (פסוק כ״ג) כי יהיה נערה בתולה מאורסה לאיש, וכתיב בה וסקלתם אותם באבנים, ופירושו זה הוא כי אף על פי שהבעולה שנכנסה לחופה נסקלת על טענת בתולים לא תחשוב שיהיה הדין כן באשת איש שזינתה, כי היא איננה בסקילה כי אם בחנק, גם בעבור כי הבעולה נסקלת על טענת בתולים אל יעלה על דעתך שזה היה בעבור שנכנסה לחופה, והארוסה שלא נכנסה לחופה וזנתה לא תהיה בסקילה, כי אין הדבר תלוי בחופה כי אם בקידושין, ועל כן תהיה הארוסה בסקילה כמו הראשונה, על כן אמר כי פירושו זה כמו זה. [והנה פירש עוד כי יהיה]. פירוש: כי בתחלה פירש הכתוב דין האשה שהיא בטענת בתולים והפסיק הענין בדין הבעולה, ועל כן שב ופירש דין הנערה המאורסה שהיא בטענת בתולים כמו הראשונה.
כג.
[כאשר יודע זה הדבר]. פירוש: הוצרך לפרש כן בעבור מלת כי יהיה שהיא לשון זכר, כי היה ראוי להיות כי תהיה נערה, ואחר שהוא בלשון זכר הנה שב אל הדבר.
כג.
יח.
[כי הקדש הוא הנשכב והעד מבני ישראל]. פירוש: הוצרך לפרש כן בעבור שכתוב באיוב (ל״ו, י״ד) תמות בנוער נפשם וגו׳, שהוא דומה למלת מִבְּני, בעבור שכתוב (שם) וְחַיָּתָם בַּקְּדשִׁים בלשון זכר ולא בקדשות, כי מזה משמע כי הנערים היו קדשים כמו שמפרש והולך. [בתי הקדשים ושם (מ״ב כ״ג, ד') כתוב אשר הנשים אורגות שם בתים לאשרה]. פירוש: מכאן יש לפרש שהקדשים והקדשות היו במבוי אחד או במגרש אחד בעבור כי בבתי הקדשות היו הנשים הקדשות אורגות בתים לאשרה שהיא בבית השם, ואם הפירוש כן מה ענין הקדשים בבית השם, ולפי זה יהיה סדר הפסוק ההיא ככה : ויתוץ את בתי הקדשים אשר הנשים הקדשות אורגות שם בתים לאשרה אשר בבית י״י, וזאת ראיה כי ר׳ אברהם סובר שהקדש הוא הנשכב כדברי רבותינו ז״ל (סנהררין דף נ״ד, ע״ב), ולא הפותח הבתולות כאשר כתוב בפירוש ספר תרי עשר שלו (הוש׳ ד׳, י״ד) כי אותם הם דברי תלמידו ר׳ יוסף ממרוייל שהוסיף על דבריו כמו שכתוב שם. [אם כן יהיה קדש במעשה מצרים]. פירוש: שהיה להם קדשים מזומנים לכל במשכב זכור, ופסוק ולא יהיה קדש בא להזהיר על הקדשים ופסוק ואת זכר לא תשכב (שמות י״ח, כ״ב) בא להזהיר על שאיננו קדש.
כ.
[יש הפרש בין תִּשַׁךְ ובין תַשִּׁיךְ והטעם שלא תקבל מאחיך שיתן לך מרבית גם אם הוא עובר על מצות מרבית]. פירוש: זהו מה שפירש על מלת תִּשַׁךְ. [והנה המלה יוצאה לשנים פעולים]. פירוש: זהו מה שפירש על מלת תַשִּׁיךְ. וכן פירש רש״י אזהרה ללוה, וכן דרשו בספרי (פסקא רס״ב). [ורבים אמרו כי תַשִּׁיךְ כמו תשַׁךְ]. פירוש: גם הר״ם במז״ל פסק כזה הפירוש, ומדקדוק הלשון אין הפירוש כדבריו.
כד.
א.
[גם היא חשובה כשדה]. פירוש: כי כאשר יזרעו את השדה תוציא פירות, וכן האשה.
ד.
[ולא תחטיא צווי לישראל]. פירוש: ולא לאשה הנזכרת.
ה.
[אי נקי]. פירוש: פסוק הוא באיוב (כ״ב, ל') ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך.
ז.
[והסומכים על הסמך הפרשיות] פירוש: הם המכחישים הנזכרים למעלה בפסוק לא יחבול (פסוק ו').
כה.
ב.
[והוא חייב להכותו]. פירוש: שב למלת אם בן הַכּוֹת, ופירושו כי אם הרשע יהיה חייב מכות יפילהו השופט וגו׳, זהו הפירוש האחד. [ולפי דעתי שהכה חבירו]. פירוש: הוא מפרש כי על דעתו אין הפירוש כאשר הזכיר, רק פירוש הפסוק הוא כך: והיה אם הכות הכה את חבירו אז יפילו השופט וגו׳.
ז.
[האמת כי היו״ד סימן הפעול]. פירוש: בספר שפת יתר בסוף הבנין השני אמר כי כל פעול לעולם הוא בנו״ן כמו "להקריבני", רק מצאנו לא אבה יבמי, לתתי להלוך עמכם (במדבר כ״ב, י״ג), ולפי דעתי שאין להם שלישי. ור׳ יונה המדקדק אמר כי יו״ד יבמי גם לתתי נוסף כיו״ד היושבי בשמים (תהלים קכ"ג, א') עכ״ד.