צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ראשי המטות. · לב.
א.
[לבני ראובן, תחלה]. פירוש: נזכר בפסוק הזה קודם בני גד, בעבור כי ראובן בן גבירה וגד בן שפחה.
ה.
[יש אומר כי "את" הוא פעול יתן]. פירוש: בעבור כי יתַּן לשון זכר, והארץ לשון נקבה.
יב
[כלב בן יפנה, בתחלה כאשר דבר השם]. פירוש: הזכירו משה לפני יהושע כמו שהקדימו השם בפרשת שלך לך (במדבר י״ד, ל׳, עיין גם פירוש א״ע על פסוק כ״ד), והוא פירש שם כי הטעם בעבור כי הוא הקדים ויהס (במדבר י״ג, ל'). [כמו מלת בקשו נפשי]. פירוש: במזמור הטה י״י אזניך (תהלים פ״ו, י״ד).
יד.
[על כל רב ביתו]. פירוש: כל מי שגדל בביתו. [והטעם גדול השנים]. פירוש: זהו פירוש תַּרְבּוּת.
יט.
[הלאה, נמצא על מקום]. פירוש: כמו זה. וכבר פירש אותו בפרשת אמור בפסוק ומיום השמיני והלאה (ויקרא כ״ב, כ״ז). ושם ביארתי דבריו. [ועל זמן]. פירוש: כמו ומיום השמיני והלאה (ויקרא כ״ב, כ״ז).
ל.
[ובאה זאת המלה]. פירוש: ונאחזו. [כמשפט בעלי היו״ד]. פירוש : בעבור שבא הנו״ן בחולם בבנין נפעל כמו ונודעה יד י״י (ישעי׳ ס״ו, י״ד) ששרשו ידע, ונותרה בת ציון (ישעיה א׳, ח') ששרשו יתר, ונוסף גם הוא (שמות א׳, י') ששרשו יסף, והיה ראוי להיות בסגול בכאן כמו נֶאֱחַז בסבך בקרניו (בראשית כ״ב, י״ג).
לח.
[אלה הערים הסבו שמותם]. פירוש: כי שמות אחרים היו להם בתחלה כמו לַיש שקראוהו דן, ולוז שנקראת בית אל.
לט.
[שב אל הגבור]. פירוש: מבני מכיר, כי כן כתוב וילכו בני מכיר.
מ.
[ויאמר יהודה לשמעון אחיו]. פירוש: כבר ביארתיו בפרשת ואלה המשפטים (שמות כ״א, ח').
מא.
[כי חצרון]. פירוש: שהוא משבט יהודה. [על שם משפחת אמו]. פירוש: שהיתה משבט מנשה. [כי כן כתוב]. פירוש: בספר עזרא (ב׳, ס״א, נחמיה ז׳, ס״ג) ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם.