אור ברסלב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

ראשי המטות.

בלק.

ל.

ג.

[והנה אנחנו צריכין לקבלה]. פירוש: זה אמר כנגד הצדוקים שאינם רוצים לשמוע דברי חכמינו ולא להאמין בהם ועל כרחם יודו בכאן.

ו.

[כיום שמעו, ולא ביום אחר]. פירוש: באותו יום עד שתחשך ולא יום מעת לעת, וכן פירש רש״י (בפסוק ט״ו).

ז.

[ונדריה עליה, כבית אביה ולא הניא אותה אביה, בעלה יניא אותה]. פירוש: רש״י גם הרמב״ם ז״ל (הלכות נדרים פרק י״א, הלכ׳ ט׳ וכ') אמרו כי זה מדבר בארוסה שנדרה בבית אביה, כי צריכים אביה ובעלה ביחד להפר נדריה. ור׳ אברהם אמר כי מן התורה לפי הפשט אם ידע אביה בהיותה בביתו יפירם הוא לבדו, ואם לא ידע אביה ונכנסה לחופה ואחר כן ידע בעלה יפר אותם הוא לבדו, וגזרו חכמים על הארוסה בעבור הספק שלא יהיו נדריה מופרים כי אם על ידי שניהם.

לא.

יא.

[ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח, שם כלל לאדם ולבהמה]. פירוש: על מלת מלקוח אמר כן, אבל השלל אחר כן יפרשנו.

יד.

[על פקודי החיל, מגזרת יפקוד י״י כמו פקידי]. פירוש: כי מלת פקודי היא שם תאר ולא פעול. [שרי האלפים והמאות הם מאה ושלשים שנים]. פירוש: לי״ב אלף היו י״ב שרי אלפים, ובעבור כי י״ב אלף הם ק״כ מאות על כן היו שרי המאות ק״כ, והנה ק״כ וי״ב עולים קל״ב.

כ.

[וכל מעשה עזים כאשר פירשתי]. פירוש: בפרשת תרומה (שמות כ״ה, ד) פירש ושש ועזים שהוא צמר העזים, ויהיה פירוש מעשה עזים בגדים עשוים מצמר העזים.

כג.

[וקדמונינו אמרו כי טעמו בשיעור המים שתרחוץ בהם הנדה]. פירוש: במסכת עבודה זרה (דף ע״ה, ע״ב).

כח.

[אחד נפש, כמו נפש שנים (בראשית מ״ו, כ״ז)]. פירוש: שהוא לשון זכר, כי מצאנו "נפש" לשון זכר ונקבה, והרוב נקבה.

ל.

[אחד אחז, כמו ואחז אחז]. פירוש: פסוק הוא בדברי הימים (א׳ כ״ד, ו') ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללוים בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר. [מכל הבהמה, כמו גמלים]. פירוש: כי כל האחרים כבר נאמרו בפירוש.

נ.

[אצעדה, היא על הזרוע, כי כן כתוב]. פירוש: בספר שמואל (ב׳ א׳, י') במיתת שאול כתיב ואצעדה אשר על זרועו. [עגיל, באזנים, כי כן כתוב]. פירוש: ביחזקאל (ט״ז, י״ב) ועגילים על אזניך.

לב.

א.

[לבני ראובן, תחלה]. פירוש: נזכר בפסוק הזה קודם בני גד, בעבור כי ראובן בן גבירה וגד בן שפחה.

ה.

[יש אומר כי "את" הוא פעול יתן]. פירוש: בעבור כי יתַּן לשון זכר, והארץ לשון נקבה.

יב

[כלב בן יפנה, בתחלה כאשר דבר השם]. פירוש: הזכירו משה לפני יהושע כמו שהקדימו השם בפרשת שלך לך (במדבר י״ד, ל׳, עיין גם פירוש א״ע על פסוק כ״ד), והוא פירש שם כי הטעם בעבור כי הוא הקדים ויהס (במדבר י״ג, ל'). [כמו מלת בקשו נפשי]. פירוש: במזמור הטה י״י אזניך (תהלים פ״ו, י״ד).

יד.

[על כל רב ביתו]. פירוש: כל מי שגדל בביתו. [והטעם גדול השנים]. פירוש: זהו פירוש תַּרְבּוּת.

יט.

[הלאה, נמצא על מקום]. פירוש: כמו זה. וכבר פירש אותו בפרשת אמור בפסוק ומיום השמיני והלאה (ויקרא כ״ב, כ״ז). ושם ביארתי דבריו. [ועל זמן]. פירוש: כמו ומיום השמיני והלאה (ויקרא כ״ב, כ״ז).

ל.

[ובאה זאת המלה]. פירוש: ונאחזו. [כמשפט בעלי היו״ד]. פירוש : בעבור שבא הנו״ן בחולם בבנין נפעל כמו ונודעה יד י״י (ישעי׳ ס״ו, י״ד) ששרשו ידע, ונותרה בת ציון (ישעיה א׳, ח') ששרשו יתר, ונוסף גם הוא (שמות א׳, י') ששרשו יסף, והיה ראוי להיות בסגול בכאן כמו נֶאֱחַז בסבך בקרניו (בראשית כ״ב, י״ג).

לח.

[אלה הערים הסבו שמותם]. פירוש: כי שמות אחרים היו להם בתחלה כמו לַיש שקראוהו דן, ולוז שנקראת בית אל.

לט.

[שב אל הגבור]. פירוש: מבני מכיר, כי כן כתוב וילכו בני מכיר.

מ.

[ויאמר יהודה לשמעון אחיו]. פירוש: כבר ביארתיו בפרשת ואלה המשפטים (שמות כ״א, ח').

מא.

[כי חצרון]. פירוש: שהוא משבט יהודה. [על שם משפחת אמו]. פירוש: שהיתה משבט מנשה. [כי כן כתוב]. פירוש: בספר עזרא (ב׳, ס״א, נחמיה ז׳, ס״ג) ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה