אור ברסלב
צפנת פענח על האבן עזרא ראה אנכי. › טו.

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

ראה אנכי. · טו.

יד

א.

[והעד הקהל העם]. פירוש: בפרשת וילך (דברים ל״א, י״ב), ולמעלה ממנו (שם בפסוק י) כתוב מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג חסוכות, שמשמעו שהוא תחלת השנה. [והטעם כמו שמטוהו]. פירוש: בספר מלכים (ב׳ ט׳ ל״ג) כשראה יהוא את איזבל בחלון אמר לעבדיו שמטוה, ופירושו הניחוה ותפול. והזכיר זה כדי לפרש מלת שמטה שהיא כמו עזיבה.

כב.

[הטמא והטהור, שב אל תאכלנו, והטעם כמו קריאה]. פירוש: הה״א שבמלת הטמא ובמלת הטהר איננה ה״א הדעת רק היא דומה לקריאה. והקריאה היא שקוראים בלשון ישמעאל יא פלוני, ופירושה כמו ויאמר לו איכה (בראשית ג׳, ט). ואף על פי שאמר שהיא כמו קריאה לא אמר שהיא קריאה ממש כי כבר פירש בפרשת שלח לך בפסוק הקהל חוקה אחת (במדבר ט״ו, ט״ו) שאין בלשון הקדש סימן קריאה כי איננו נמצא בכל המקרא, וכן פירש בספר מאזנים בשער הנודעים. [ועוד בעבור הבכור שיאכלו במקדש]. פירוש: בזמן שבית המקדש קיים. [וכן הפסח יאכלו במקדש ולא חוץ ממנו]. פירוש: במסכת פסחים בפרק מי שהיה טמא (דף צ״ג, ע״ב) אמרו כי ט״ו מילין או יותר חוץ לחומות ירושלם נקרא דרך רחוקה ואין שוחטין קרבן פסח, אבל פחות מזה הרי הוא כאלו תוך העיר ושוחטין שם את הפסח ויתכן שהיה דעת ר׳ אברהם שהפסח נאכל בימי המקדש ולא בגלות.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה