צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ספר בראשית. · כב
[וטעם פרו ורבו תפרו ותרבו]. פירוש: בסוף הפסוק הבא אחריו יפרשנו, ושם אפרש דעתי. [כי אין זה בכחו וידו ].פירוש: בידו לבוא על אשתו אבל אין בידו להוליד כי רבותינו ז"ל אמרו (במועד קטן, דף כ״ה, ע״א) חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא.
כו
[יש אומרים כי מלת נעשה שם התאר]. פירוש: בפירושו הראשון אמר כי זה המפרש היא ישועה הנזכר עם המינים בתחלת זה הפירוש . [כמו ואשר היה נעשה ליום אחד (נחמיה ה' י״ח)]. פירוש: פסוק הוא זה ג באמצע הספר. [ובעבור כבוד האדם סמכו אל האלהים ]. פירוש: שאמר בצלם אלהים שמשמעו שברא את זה בעלם שראה האלהים מדרך החכמה שהוא ראוי לו אף על פי שגם שאר הנבראים הוא בראם בצלם הראוי להם, והוא פירש זה בפירושו הראשון ד שאמר הגאון כי אמר הכתוב בצלמנו בעבור כבוד האדם כי כל הצלמים הוא עשאם כאשר יאמר לחלק מהארץ ומארצו יצאו (יחזקאל ל״ו, כ׳). [כי ונתנה לך בנין נפעל]. פירוש: והוא פעל עבר. [או יהיה שם הפועל ]. פירוש: מקור מבעלי הנו״ן ושרשו (נכה. [כי לא יבא בנין שלא נקרא שם פועלו כי אם מהכבד] (פירוש: אבל לא מהקל, כי אם כבנין הקל יאמר שָמַר לא יאמר ממנו בנין שלא נזכר שם פועלו שהוא שֻמַר על משקל אשר פֻקַד על פי משה (שמות ל״ח, כ״א) ולא הָשְמַד כמו אשר הָפְקַד אתו (ויקרא ה׳, כ״ג), כי אשר פֻקַד גם אשר הָפְקַד אינם בנויים על בנין כי פָקַד ה' את עמו (רות א׳, ו׳) רק הראשון בנוי על בנין מְפַקֵד צבא מלחמה (ישעי׳ י״ג, ד׳ שהוא מהכבד הדגוש, והשני על בנין בידך אפקיד רוחי (תהל׳ ל״א, ו") מהבנין שלא נזכר שם פועלו, ואלו היה מהקל לא היה אפשר לבנות עליו הבנין שלא נקרא שם פועלו [ור' משה הכהן הספרדי טעה בספרו]. פירוש: שאמר שימצא בנין דגוש שלא נזכר שם פועלו והוא בנוי על הקל כמו היקח מגבור מלקוח (ישעי' מ״ט, כ"ד) שהוא מהבנין הכבד הנוסף שלא נזכר שם פועלו, ואמר שהוא בנוי על בנין לקח וכן ותקח האשה בית פרעה (בראש׳ י"ב, ט״ו), ודעת ר׳ אברהם שהוא על משקל ישלך והוא בנוי על בנין הפעל שלא נקרא שם פועלו אף על פי שלא מצאנו הלקיח, ככה פירש ר׳ אברהם בספר שפת יתר , גם בספר צחות. גם בספר מאזנים. [דע כי כל מעשה בראשית לכבוד האדם נברא במצות השם]. פירוש: זה הוא מה שאמרתי למעלה שהשם גזר על הגלגלים שיחזקו התולדת על ידי הלהט והאויר כדי ליבש הארץ בעבור שיהיה בה מקום למשכן האדם. [והצמחים הוציאתם הארץ והיא והמים הוציאו כל נפשות החיות]. פירוש : בספר יסוד העיבור שלו פירש זה כי אמר ברא נפשות הדנים והעופות מן המים כי כן כתוב אומר תוצא הארץ (בראש' א', כ״ד). והנה נפשותם הוא גופות. וכן כתוב בפרק י״א מפרקי ר' אליעזר כי אלו שנבראו מן הארץ נפשם וגופם מן הארץ. וחכמי המחקר פירשו כי כשירבו המים באדמה ירבה העפוש ויתהוו משם בעלי חיים. [ואחר כן אמר השם למלאכים נעשה אדם אנחנו נתעסק בו המים והארץ פירוש: כי נפשו היתה מהעליונים. ובעבור כי גופו היה מהארץ על כן אמר אחר זה (כי אדם נברא בתחלה בשני פרצופין שפירושו שני חלקים). החלק האחד מהעולם [העליון. והחלק השני מהעולם השפל. [כי המדבר אדם גם כן השומע]. פירוש: במדרש משלי בפסוק צדיק אכל לשבע נפשו (משלי י״ג, כ"ה) אמרו מראין לעין מה שיכולה לראות. ומשמיעין לאוזן מה שיכולה לשמוע. [בגבוה עליו]. פירוש: כמו השם ומלאכיו. [או בשפל ממנו]. פירוש: כמו הארץ והים. [על כן אמר פי הארץ]. פירוש: שכתוב ותפתח הארץ את פיה (במדבר ט״ז. ל״ב) וכדבריו דרשו רבותינו ז"ל במדרש תלים במזמור השמים מספרים (תהל׳ (י"ט, ב') ובתחלת מדרש קהלת (קה"ר פ"א), פ׳ והארץ לעולם עומדת. א'. ד׳). [וחלילה חלילה להיות דמות לשם]. פירוש: זה שכתוב בצלמנו כדמותנו איך יתכן הלא אין לשם דמות וצלם. ואיך אמר הכתוב כדמותנו רק שדברה תורה כלשון בני אדם להבין השומעים. [ובעבור שנשמת האדם העליונה שאיננה מתה נמשלת בחייתה לשם ושאיננה גוף והיא מלאה כולה]. פירוש: בפרק ראשון ממסכת ברכות (דף י', ע״א) אמרו חמשה ברכי נפשי כנגד מי כנגד הקב״ה ונשמה, מה הקב״ה מלא כל העולם אף הנשמה מלאה כל הגוף, מה הקב״ה רואה ואינו נראה אף הנשמה רואה ואינה נראית, מה הקב"ה זן את כל העולם אף הנשמה זנה את כל הגוף, מה הקב"ה טהור אף הנשמה טהורה, מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים אף הנשמה יושבת בחדרי חדרים, תבא הנשמה שיש בה חמשה דברים הללו ותשבח למי שאמר והיה העולם שיש בו חמשה דברים הללו. [וגוף האדם כעולם קטן]. פירוש: בפירושו הקצר של ספר ואלה שמות שהוא פירושו באמת לפי דעתי כאשר אפרש שם הזכיר זה הרמז בפרשת ואלה המשפטים (שמות כ"ג, כ') בתשובותיו על הגאון ואמר: ואלו היה מבין סוד העולם אז ראה שהוא גם אנחנו כדמות צלם למערכת העליונה, וכן הכתוב אומר אך בצלם יתהלך איש (תהל' ל״ט, ז׳). ובפירוש ספר תהלות במזמור ל"ט, בפסוק (ז') אך בצלם פירש זה שאמר: כי ישתנה בצלמו מיום אל יום ומעת לעת כדמות הנהר המתהלך וצלמו עומד, וי״א כי בצלם כמו צלמות, והנכון כי האדם דומה לצלם וכאשר ישתנה הצלם כן ישתנה הוא, וטעם הצלם מערכות המשרתים וכוכבי עליון שלא יעמדו רגע אחד על מתכונת אחת, וחכמי המזלות יודעים זה. ובספר יסוד העיבור שלו בשער השני אמר: והנה השם צר צורת הגוף לנשמת האדם בצורת העולם כדי שיתבונן בהיכלו יומם ולילה עד שידע הבורא שבראו, וביאור דבריו כי גוף האדם דומה בצורת איבריו לצורת העולם, ונשמתו מנהגת הגוף כאשר השם ית' מנהיג העולם, על כן נקרא עולם קטן. וסוד עולם קטן הזכירוהו רבותינו ז״ל בסוף מדרש ( קהלת (י״ב, ז') , ור׳ אברהם רמז בו סודות נפלאים בפירוש שיר השירים בענין מה דודך מדוד (שה״ש ה', ט'). [אשר בגדול החל]. פירוש: העולם העליון הוא תחלת מה שברא השם ית'. [ובקטן כלה]. פירוש: כי אחר שנברא האדם מיד כתיב ויכלו (בראש' ב', א'). [שראה כבוד השם כמראה אדם (יחזק א׳, כ"ו)]. פירוש: כבוד השם הוא הנקרא בלשון רבותינו ז״ל השכינה, והוא שר הפנים, והוא שרו של עולם, והוא יוצר בראשית, והוא המלאך הגואל, וחכמי יון קראוהו השכל הפועל, ופירוש דבריו כי ראה שהנהגת השכל הפועל הוא על העולם כהנהגת הנפש על הגוף ומתוך שידע את הנפש ידע את השכל הפועל והכירו. [והשם הוא האחד שהוא יוצר הכל]. פירוש: שברא עליונים ותחתונים הוא אלהי האלהים ואדני האדנים (דברים י', י״ז). [והוא הכל ולא אוכל לפרש]. פירוש: בפרשת כי תשא בפירוש הנכון שהוא הקצר בפסוק וראית את אחרי (שמות ל״ג, כ״ג) אמר כי כל כבוד דבק בשם והוא לבדו אין לו ראשית ואחרית, והדבק אין לו אחרית מפאת השם ויש לו ראשית מפאת כבוד אחר, גם אין לו אחרית כנגד הכבוד האחר ויש לו ראשית בעבור הדבקו בשם, ופירושו זה, כי בעבור שהמלאכים אינם גוף ואף כי השם, על כן הם דבקים בו תמיד ואינם נפרדים ממנו והוא והם דבר אחד ואין ביניהם הפרש רק בשמם ובמספרם בדרך תאר, ועל כן אמד בפירוש דניאל בסוד שלשת העולמות (דניאל י׳. כ״א) האחד שהוא טרם החשבון הוא מפאה אחת סבת כל החשבון ומפאה אחרת הוא כל החשבון והוא לא יוסיף ולא יגרע והוא סבת כל תוספות חסרון והוא לא יקבל כפל ולא חלוק והוא סבת שניהם וזה האחד הוא העולם הראשון כנגד העולמים שהם אחריו וזה העולם איננו גוף והוא הנקרא מראה כבוד השם העליון ולא ישתנה בעצם או במערכת ואין לו זמן ומקום והשם הנכבד בקרבו. מכל זה תבין למה אמר והוא הכל, כי אם יעלה על הדעת שהוא לא היה נמצא, הנה לא היו נמצאים גם הם, ואמר כי לא יוכל לפרש בעבור שני דברים, האחד כי לא יוכל לדבר בפיו מה שיבין בלבו, והשני בעבור כי כבוד אלהים הסתר דבר כי המלאכים דומים לשם ועומדים לעולם כדרך שהוא עומד ופועלים למטה במצותו כדרך שהוא פועל, ועל כן אמר יתרו כי גדול ה' מכל האלהים (שמות י"ח, י״א) כמו שרמז ר' אברהם בפרשת ואלה שמות (ג', י״ג) בסוד השם , ואולי ° הפתאים יבואו לחשוב מזה שהם רשויות הרבה כדרך אלישע אחר ועל כן סתם וחתם הדברים, והמבין יבין. [ואדם נברא בתחלה בשני פרצופין]. פירוש: רבותינו ז״ל אמרו זה בעירובין בתחלת פרק שני (דף י״ח, ע״א), וכבר ביארתי דעתו בזה. [והנה אחד]. פירוש: הרכבת הנפש עם הגוף יחד נקרא אדם, והוא דבר אחד. [וגם הוא שנים]. פירוש: חלק עליון שהיא הנשמה, וחלק שפל שהוא הגוף כאשר פירשתי למעלה . [והנה בצלם אלהים מלאך]. פירוש: בשיר שחבר הוא שתחלתו בשם אל חי הגיון לשוננו פירש זה שאמר לזאת בדמות מלאך בראתנו. [והוא נברא זכר ונקבה]. פירוש: בעבור שאמר שנברא בצלם המלאכים יש לטעון כי המלאכים הם מין אחד, ואיך עשה את האדם שני מינים, האחד זכר והשני נקבה. ותשובתו כי בעבור שהמלאכים עומדים בעצמם ולא כן האדם כי סופו למות, על כן הוא נברא זכר ונקבה כדי שיקיים המין ויעמידהו אחריו. [ומלת פריה ורביה באדם ברכה]. פירוש: שמעתי שכתוב כן בבראשית רבה בפרשת נח בפסוק ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו (בראש׳ ט', א׳). [רק היא מצוה העתיקוה קדמוננו]. פירוש: קבלוה אבותינו ממשה על פה. [ושמו זה הפסוק לזכר]. פירוש: בעבור קטני אמנה אם יאמרו שאין זאת המצוה מן התורה ישיבו להם כי מכאן ראיה, אבל מי שיש בו דעת יבין מעצמו כי ראוי לקיים המין אפילו שלא היה כתוב בתורה ויאמין לקבלתם בלי צורך ראיה.
לא
[יום הששי יש אומרים כי יום סמוך והטעם לגלגל הששי]. פירוש: בעבור כי יש ה״א במלת הששי, כי היה ראוי שיאמר היום הששי או יום ששי ואז לא היה סמוך, ובעבור הה״א מפרשים שפירושו יומו של הגלגל הששי או של הכוכב שבגלגל הששי. [ואין זה אמת ובעל יום הששי על דעת אנשי המזלות יוכיח]. פירוש: כי הם אמרו שמושלים שבעת המשרתים בשבעת הימים, והנה ביום הראשון חמה, ובשני לבנה, ובשלישי מאדים, וברביעי כוכב, ובחמישי צדק, ובששי נוגה. ובשבת שבתי, והסימן כצנש חלם ראשי לילות, חלם כצנש ראשי ימים, וסימן לשניהם אם כל חי (בראש' ג', כ'), ופירושו כ' לילות, ח׳ ימים, והוא ישרת ביום ששי נוגה. ואם תתחיל מן הלבנה הנו בגלגל השלישי, ואם תתחיל מן שבתי הנו בגלגל החמישי, והנה לא אמרו אמת . [ורבים כמוהם]. פירוש: כמו שבע פרות הטובות (שמות מ״א. כ״ו), והוא הזכירם בפרשת אמור בפסוק ואיש הישראלי (ויקרא כ״ד, י'), גם בספר מאזנים בשער הנודעים.