צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
לך לך. · יז
א
[והיה שדי בצריך (איוב, כ"ב, כ״ה) כי טעמו כטעם ושית על עפר בצר (איוב כ"ב, כ"ד)]. פירוש: כאלו אמר והיו חזקים מבצריך. [ורבים פירשוהו מגזרת שדד]. פירוש: הוא אמר בפירוש תרי עשר בספר יואל בפסוק וכשוד משדי יבא (א', ט״ו) כי הנגיד ר' שמואל אמר כן, וזה הפסוק הוא בישעיה (י״ג, ו'). [והנכון כי השם הנכבד והנורא נקרא כנגדו]. פירוש: השם של יו"ד ה״א ו״ו ה״א נקרא כנגד שדי, בעבור שהוא הפכו, כי זה שם עצם וזה שם תואר, והעצם עומד בעצמו, והתואר הוא מקרה נשוא על העצם, והנה העצם הוא העיקר. [וזה שם התאר כנגד המעשה]. פירוש: שם שדי הוא שם התאר והוא כנגד המעשה, כי הוא הפך המעשה, כי המעשה הוא שהשם עושה תמיד ומחדש נבראים כי שם העצם הוא מגזרת יהי אור והנה מעשהו היא ההויה ויסבול שני פירושים, האחד שהוא פועל עומד שהוא כמו יהיה בעבור שהוא הוה תמיד ועומד לנצח, והשני שהוא פועל יוצא בעבור שהוא מהוה וממציא תמיד, והנה שדי הוא הפך זה כי הוא שודד ומכלה הנבראים ומפסיד ומשחית אותם, כי פעולתו היא ההשחתה, כי על כן נקרא שדי. [כי העולם עומד על אלה שני השמות]. פירוש: על ההויה וההשחתה, כי אם לא ישחית ויפסד גוף אחד לא יתהוה ממנו גוף אחר חדש. [והמבין סוד השם יאמין]. פירוש: המבין למה נקרא הבורא בשם יו״ד ה״א ו״ו ה״א יאמין כי העולם עומד על אלה שני השמות.
יד
[ואין פירוש הנפש כרצונם]. פירוש: בכאן כתוב ונכרתה הנפש ההיא ועל מלת הנפש אמר זה. [כי נפש כמו איש וטעמו גוף שיש לו נפש]. פירוש: חבור הנפש והגוף נקרא איש. ואף על פי שהכתוב מזכיר נפש פירש המלה על הגוף והנפש. ומזה נלמוד כי מי שיכרת יכרת מעמיו, כלומר שלא ישאר לו זכר בתוך עמו כמו שמפרש והולך, אבל הנפש איננה נכרתת כי אם במלת והאבדתי את הנפש ההיא (ויקרא כ״ג, ל'). [ויש אומרים שיכרת שמו במות זרעו]. פירוש: כי כן יפרש בפרשת אמור בפסוק והאבדתי (ויקרא כ״ג. ל׳) וכן בפרשת קרח בפסוק ויאבדו מתוך הקהל (במדבר ט״ז. ל״ג) ובפרשת והיה עקב תשמעון בפסוק ויאבדם י״י (דברים י"א. ד׳).
יז
[והבן מהדם יבנה ויכונן]. פירוש: עוד יפרשהו בתחלת אשה כי תזריע. [כי הנה מצאנו אבות דוד שכל אחד הוליד בן והוא גדול מתשעים שנה]. פירוש: כי דוד מבני נחשון בן עמינדב (ד״ה, א׳ י' ט״ו). ונחשון היה מיוצאי מצרים וגדול היה כי הוא נשיא השבט. ובעבור שהיה נכבד נשא אהרן את אחותו במצרים, ועל כן כתוב (שמות ו', כ״ג) אחות נחשון. ובני אהרן במצרים נולדו. גם פינחס בן אלעזר. והנה מעת שנשא אהרן את אחות נחשון בעבור כבוד נחשון עד שיצאו ממצרים היו שנים רבות. ועל דעת ר' אברהם היה נחשון בצאתו יותר גדול מבן ארבעים שנה וכשמת דוד החל שלמה לבנות הבית בשמונים שנה וארבע מאות שנה כי כן כתוב במלכים (א׳ ו', א׳), וכשנוסיף ארבעים על ארבע מאות ושמונים יעלו חמש מאות ועשרים, נחסר מהם חיי דוד שהם שבעים שנה נשארו ארבע מאות וחמשים, נחלקם לנחשון ושלמה ובועז ועובד וישי שהם חמשה דורות, והנה יבא לכל אחד תשעים ועם שנת ההריון של כל אחד היו יותר מתשעים כאשר אמר. והוצרך להזכיר זה להודיענו שלא היה דבר אברהם כל כך גדול בדבר שרה. כי הנה נמצאו אחרים כמוהו. ובנשים לא נמצא כן. ואין לטעון מיוכבד. כי הוא יפרש הענין במקומו. [וחיי הדורות בימי אברהם ארוכים מחיי דור דוד]. פירוש: חיי דורות אברהם מפורשים בפרשת נח (בראש׳ י״א. י׳-ל״ב) שהקטן שבהם נחור אבי תרח היו לו קמ״ח שנה (שם כ״ד וכ״ה) ותרח ר״ה (שם, ל״ב) ואברהם קע״ה (שם כ״ה, ז׳) ויצחק ק״פ (שם ל״ה, כ״ח) ויעקב קמ״ז (שם מ"ז, כ״ח) ודורות דוד הם שפרשתי למעלה. [וכאשר נסתלק המלאך וכו']. פירוש: כל הענין הזה קשור עד ומקנת כספו כלם (אבן עזרא בראש׳ י״ז, כ״ו) ואמר בעצם היום הזה, בעבור כי כך נזכר בזה הפסוק.