אור ברסלב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

כי תשא. · ל

כי תשא.

יא

[שהם ראשי החושבים]. פירוש: כמו שכתוב חרש וחושב (שמות ל"ה, ל״ה ול״ח, כ״ג) וכן וחושבי מחשבות (שמות ל"ה, ל״ה).

יב

[וטעם "נגף" במלחמה כי המת במלחמה לא בא יומו]. פירוש: זה מפורש בתחלת ספרו הנקרא ספר המולדות והוא מספרי משפטי המזלות שאמר שם כי דיני הכללים יבטלו דיני הפרטים בשמונה דרכים, והזכיר כי הדרך השלישית היא הכלל הבא מהמחברת הגדולה על כל מדינה ומדינה, והנה אם היה בכח המחברת שתבא חרב על מדינה ידועה, אף על פי שיש בנולדים בה אנשים רבים שאין במולדם שימותו בחרב, בבא פקודת המדינה יהרגו כלם; עוד הזכיר כי הדרך השביעית מפאת התולדת כי אם יכנס אדם בספינה בימי הקור בתוך הים והים הולך וסוער אף על פי שישים במעלה הצומחת צדק ונוגה שהם הכוכבים הטובים לא ינצל כי התולדת היא כלל והפרט שבחר לא יועילנו, וככה אלף אנשים בים בספינה אחת ולא נמצא במולד אחד מהם שימות באותה שנה רק ימצא במולד כל אחד מהם שהגיע אחד מפקידי החיים אל מקום מסוכן ואלו לא היה בתוך הים שהוא מקום מסוכן יארע לו מעט נזק וינצל עכ״ד. והנראה מדבריו הוא כי ההולכים למלחמה יתכן שיש במערכתם שיבא עליהם נגף, והנה אם יתנו כפר נפשם בדרך סוד הקרבן שהוא נפש תחת נפש ולא יהיה בהם נגף במלחמה אף על פי שיהיו נספרים, ואם לא יתנו כפר נפשם הנה יהיה בהם נגף בבואם למלחמה אף על פי שלא יספרו. [ודעתי אחרת]. פירוש: הוא מה שהזכרתי על המערכת.

יג

[גם כן זה]. פירוש: זה יתנו שפירושו אחריו מחצית השקל. [בין באורך בין ברוחב]. פירוש: נראה בעיני שזה שב על שלש מאית אמה שהזכיר בענין התיבה (בראש׳ ו', ט״ו). [אין צריך לראיה כדעת הדרש]. פירוש: שדרשו רבותינו ז"ל (במנחות דף כ״ט, ע״א) בשלשה דברים נתקשה משה וסימנם משה מנורה שקל החדש, וכן פירש רש״י שהראה לו מנורה של אש (במדבר ה', ד׳) והראה לו מטבע של אש (שמות ל׳, י"ג) והראה לו לבנה בחדושה ואמר לו כזה ראה וקדש (שמות י״ב, ב׳).

טז

[הברכה והתעלה]. פירוש: "הברכה" היא שהיו נופלים בה מי הכיור ברחוץ הכהנים ידיהם ורגליהם, ו"התעלה" היא שהיו המים יורדים בה מן הברכה ויוצאים אל מחוץ למקדש.

יח

[רק יעשה כדי המראות]. פירוש: כפי מה שיספיק נחשת מראות הצובאות אם מעט ואם הרבה.

כג

[שהיה כל בשם ראש לבשמים]. פירוש: הנבחר שבהם. או טעמו כמו עם כל ראשי בשמים (שה״ש ד׳, י"ד)]. פירוש: כי למעלה מהבשמים ישימו הנבחר שבהם כדי שיהיה יפה בעיני הקונים ויקפצו לקנותו. [מר דרור, אמר הגאון "מסך"]. פירוש: ככה הוא נקרא בלשון לועז, אך בלשון ישמעאל "מסך". [ולפי דעתי שהוא כמשמעו בלשון קדר]. פירוש: הנקרא מר. [וכן בלשון רומי]. פירוש: מירא. [ונבחר כי יעמיד הכל]. פירוש: ידבקם ויעמידם ביחד.

כד

[וקדה, ידועה בפירוש הגאון]. פירוש: שתרגם אותו בלשון ישמעאל "קסט". ובדברי רבותינו ז"ל קושט.

לב

[או יהיו שני שרשים]. פירוש: יסך גם סוך.

לג

[כי הנה הכתוב אומר למשוח את יהוא ואת חזאל]. אמר המבאר: קשה בעיני לאמר שיסבור ר׳ אברהם שנמשה חזאל בשמן המשחה בעבור כי חזאל לא היה ישראלי כי כן כתוב ומשחת את חזאל למלך על ארם (מ״א י״ט, ט״ו). ואחר שהוא אמר בתחלה כי מלכי ישראל ימשחו בשמן המשחה ולא מלכי האומות איך יסתור דבריו ויאמר כי חזאל נמשח בשמן המשחה ? ולפי דעתי כי אחרים כתבו זה בספרו בגליון הדף להקשות עליו, ומעתיקי הספר כתבוהו בתוך הדף ולא ידעו כי הוא הפך דבריו. והנכון בעיני שהשם לא צוה למשוח את חזאל בשמן המשחה כי אם בשמן אחר איזה שיזדמן, אך יהוא בשמן המשחה נמשח כי ישראלי הוא.

לח

[והגאון אמר כי "להריח בה״ במקום ידוע הוא אסור, והכהן היה מזהיר]. פירוש: אסור להריח בעזרה והכהן היה מזהירם שיצאו ויריחו בחוץ, כך אמרו רבותינו ז״ל במסכת פסחים בפרק כל שעה (דף כ״ו, ע״ב) (?.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה