צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
וישלח יעקב. · לו
ב
[ואל תתמה על עדה ובשמת שיש לה שני שמות]. פירוש: מפורש בפרשת תולדות יצחק (בראש׳ כ״ו. ל״ז). [כי שם אם אביה גם שם אביה בדברי הימים איננו כמו בספר מלכים]. פירוש: אביה מלך יחידה בדברי הימים (ב׳ י"ג, ב׳) כתוב עליו שלוש שנים מלך בירושלים ושם אמו מיכיהו בת אוריאל מן נבעה, ובמלכים (א׳ ט״ו, ב׳) כתוב שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום. [כי שני שמות היו לה]. פירוש: מיכיהו ומעכה. [גם לאביה]. פירוש: לאבי אמו של המלך, והשמות הם אוריאל ואבישלום. ויש אומרים כי אמר א״ע על המלך בעצמו, כי בדברי הימים נקרא אביה ובמלכים אבים, וטעות הוא כי אביה ואבים דומים הם בלשון ולא אמר הא״ע כי אם על שמות נכרים שאינם דומים כמו אוריאל ואבישלום. [על בני בניו]. פירוש: כי בניו כבר נזכרו למעלה. [והנה מצאנו כי יש ענה אחי צבעון]. פירוש: אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה (בראש׳ ל״ו, כ׳. [גם שם בנו ענה]. פירוש: ואלה בני צבעון ואיה וענה (בראש׳ ל״ו, כ״ד), כלומר כמו שיפרש למטה במקומו (פסוק כ״ד). [על כן יאמר כי האב והבן או שני האחים שכבו אשה אחת]. פירוש: המפרשים אמרו זה כננד מה שדרשו רבותינו ז״ל בבבא בתרא פרק יש נוחלין (קט״ו, ע״ב) ובברייתא דר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי פרק כ״א כי בא צכעון על אמו והוליד ענה. [והנולדים לא נודעו בני מי הם]. פירוש: אם בני צבעון או בני ענה, שהוא אחיו או בנו. [ויתכן להיות זאת אהליבמה בת ענה, שהוא ענה בן צבעון]. פירוש: כמו שיפרש למטה בפסוק ואלה בני ענה (ל״ו, כ״ה). [ויחסה הכתוב לשם אביה ואבי אביה]. פירוש : שאמר בת ענה בת צבעון, שפירושו בת ענה בן צבעון. [להפריש בין ענה]. פירוש: אחי צבעון. [ובין ענה]. פירוש: בן צבעון. [ויש אומרים כי יש קרח בן עדה]. פירוש: כי כתוב (ל"ו, ט״ז) אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק, וסוף הפסוק אלה בני עדה. [ויש קרח בן אהליבמה]. פירוש: כי כתוב (ל״ו, ה׳) ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח. [והקרוב אלי שהוא בן אהליבמה]. פירוש: ולא היה לעדה בן ששמו קרח אם לא היה בנו של אליפז. [והזכירו הכתוב (ל"ו, ט״ז) עם אלופי אליפז שהיה דר עמהם]. פירוש: הזכיר הכתוב את קרח עם בני אליפז שהיו אלופים בעבור כי היה שוכן בתוכם, כמו יתרא הישראלי (ש"ב י״ז, כ״ה) שקראו הכתוב (ד״ה א׳ ב׳, י״ז) יתר הישמעאלי בעבור ששכן בארץ ישמעאל. ובדברי הימים (א׳ א׳, ל"ה) כתוב קרח בבני עשו פעם אחת ולא נכתב בבני אליפז כלל (ד״ה א׳ א׳, ל״ו) וזה ראיה על זה הפירוש אי על הבא אחריו. ורבותינו ז״ל אמרו בבראשית רבה (פ' פ"ב אות י״ב) שהיה ממזר, וכן ענה (ב״ב, דף קט״ו, ע״ב וב״ר פ׳ פ״ב, אות ט״ו). [כמו בני מיכל (ש״ב כ״א, ח׳) ויהי לה לבן]. פירוש: בסנהדרין פרק כהן גדול (דף י״ט, ע"ב א"ר יהושע בן קרחה מירב ילדה ומיכל גדלה ונקראו על שמה ללמדך שכל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדה, וכן יולד בן לנעמי (רות ד׳, י״ז). [וכן נכתב עמלק מבני עדה]. פירוש: כתוב אלוף עמלק (ל״ו, י״ב וט״ז) וסוף הפסוק הוא אלה בני עדה. [בעבור שהוא בן שפחת בעלה]. אמר יוסף: זה תימה, כי מפורש הוא בכאן שתי פעמים שהיה עמלק בנו של אליפז בן עדה ואיך אמר שהוא בן שפחת בעלה, הלא בן שפחת בנה היה ולא בן שפחת בעלה, וכן כתוב (ל"ו. י״ב) ותמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק, אלה בני עדה אשת עשו. [ככבש אלוף]. פירוש: פסוק הוא (בירמי' י״א, י"ט). [וכן הוא ככבש כאלוף]. פירוש: כי אלוף הוא שור
מגזרת שגר אלפיך כמו שפירש הוא בספר תהלות במזמור ברוך י"י צורי (קמ״ד) בפסוק (י״ד) אלופינו מסובלים.
כ
[שעיר, לא ידענו יחוסו]. פירוש: לא ידענו מאיזה אומה בא כי לא נכתבו שמות אבותיו, ולא היה מבני עשו.
כד
[ובדברי הימים איננו]. פירוש: הוי״ו של ואיה, כי שם (ד"ה א' א', מ׳) כתוב ובני צבעון איה וענה. [כי מין עם מין אחר לא יוליד]. פירוש: זה ידוע לכל שהוא בדרך התולדה, ובעבור כי ענה היה רועה החמורים נסה להעלות הסוס על האתון או החמור על הסוסיא וראה כי ילדה ממנו על כן אמר כי הוא מצא בתחלה זאת החכמה. [מה טעם להזכיר החמורים]. פירוש: ואם תאמר לחרוש בארץ כדי שיעלו הצמחים ההם מה יעשה כי כתיב ברעותו ולא בזריעתו ובחרישתו.
כה
[אין זה ענה הנזכר בראש הפסוק]. פירוש: זה ענה אביה של אהליבמה אשת עשו איננו ענה אחי צבעון שהוא נזכר בתחלת זה הפסוק שהוא ואלה בני ענה דישון כי זה שבתחלת זה הפסוק הוא בן שעיר החורי, כי בתחלה הזכיר הכתוב בני שעיר החורי ושב לבאר הבנים שהולידו כל אהד מהם, ועל כן כתוב הנה ואלה בני ענה כמו ואלה בני שובל (ל״ו, כ״ג) ואלה בני צבעון (ל״ו, כ״ד). [כי אילו היה הוא מה צורך להזכירו שנית]. פירוש: מה צורך שיאמר ענה ואהליבמה בת ענה יספיק שיאמר ואלה בני ענה דישון ואהליבמה, ולא יאמר בת ענה. [רק הוא ענה הנזכר בפסוק הראשון]. פירוש: בפסוק שלפני זה, והוא ואלה בני צבעון ואיה וענה (ל״ו, כ"ד), כלומר ואהליבמה היא בת ענה בן צבעון כאשר הוזכר למעלה (ל״ו, ב׳) ואיננה בת ענה אחי צבעון.
לא
[יש אומרים כי בדרך נבואה נכתבה זאת הפרשה]. פירוש: בעבור כי כתוב בה לפני מלך מלך לבני ישראל, והם סוברים כי הראשון שמלך על ישראל הוא שאול, ולא יוכל משה לדעת מה שהיה עתיד להיות עד ימי שאול כי אם בנבואה. [כי בימי יהושפט נכתבה]. פירוש: כי דעתי היתה שהראשון היה שאול כאשר אמר וסובר כרש"י שאלו המלכים היו שמנה וכנגדם העמיד יעקב ונטל מלכות מעשו כל ימיהם ג ואלו הם: שאול, ואיש בושת, דוד, ושלמה, רחבעם, אביה, אסא, יהושפט, ובימי שאול כתיב אין מלך באדום נצב מלך (מ״א כ״ב, מ״ח), ובימי יורם פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך (מ״ב ח'. כ'). וכן נדרש בבראשית רבה (פרש' פ״ג, אות ב'). [כי אמר כי הדד הוא הדד האדומי]. פירוש: שהיה שטן לשלמה כדכתיב במלכים (א׳ י״א. י״ד). ולפי זה צריך לפרש שהיתה מלכותו קודם שאול והוסר ממלכותו כל ימי שאול ואיש בושת ודוד ושלמה עד זקנתו של שלמה, והנה חיה שנים רבות, וכן צריך כל האחרים לפרש. [ואמר כי מהיטבאל אחות תחפנחס]. פירוש: כן היתה נקראת אשת הדד האדומי. ותחפנחס אשת פרעה מלך מצרים שהיה חותנו של שלמה. ומהיטבאל היתה אחותה, והוא סובר כי אותה הכתובה בזאת הפרשה, כי בימי יהושפט נכתבה בכאן. [וספרו ראוי להשרף]. פירוש: לפי דעתי אמר ככה בעבור כי אם נכתבה בימי הושפט הנה הוסיפי על התורה פרשה שלימה, והתורה אמרה לא תוסיף עליו (דבר׳ ד׳, ב'), ואם יטעון טוען הלא ר׳ אברהם בעצמו רמז בתחלת ספר אלה הדברים (א׳, ב') שהוסיפו הנביאים האחרונים מלות גם פסוקים בתורה, התשובה: כי המוסיף מלה או פסוק לפרש מה שכתב משה, להוסיף בו ביאור, אין זה דומה למוסיף פרשה שלימה, כי מלה או פסוק הוא פירוש, אבל פרשה שלימה היא תוספת. [והנה מלכי ישראל כפלים במספר]. פירוש: מירבעם והלאה הם י"ח: ירבעם, נדב, בעשא, אלה, זמרי, עמרי, אחאב, אחזיהו, יורם, יהוא, יהואחז, יואש, ירבעם, זכריה, שלום, מנחם, פקחיה, פקח, הושע, ובעבור כי זמרי לא מלך רק ז׳ ימים. (מ"א ט"ז, מ"ו) גם שלום לא מלך רק ירח ימים (מ"ב ט"ו, י"ג) על כן לא הכניסם במספר, והנה נשארו י"ו. [ושני אלה המלכים]. פירוש: שנותיהם של אלה המלכים מלכי אדום. [קרובים לשני מלכי ישראל]. פירוש: כי ארבע מאות שנה של גלות מצרים החלו מלידת יצחק, ויצחק בן ששים שנה כשנולד עשו (בראש׳ כ"ה, כ"ו), ורבותינו ז"ל דרשו (במס׳ סוטה. י"ג, ע"א שיעקב ועשו ביום אחד מתו, והנה היה עשו קמ"ז שנה, ולא מלכו בניו רק אחר מותו, והנה קמ"ז וס׳ הם ר"ז נחסרם מתי שנים של גלות מצרים ישארו קצ"ג מעת שמת עשו ער יציאת מצרים, שהיא ער ימי משה כאשר יפרש. ושנות מלכי ישראל שהם מלכי שומרון עלו ר"ן שנה, והנה אף על פי שהיו י״ו מלכים לא עלו שנותיהם רק ר״ן, ומלכי אדום שלא היו אלא חציים עלו שנותיהם קרוב מד׳ שנה, וכמעט יהיו ר״ן שנה. [גם מלכי יהודה]. פירוש: דוד ושלמה, רחבעם, אביה, אסא, יהושפט, יהורם, אחזיה, יהואש, אמציה, עוזיהו, יותם, אחז, חזקיה, מנשה, אמון, יאשיהו, יהואחז, יהויקים, יהויכין, צדקיהו הם כ״א מלכים.
לב
[גם בלעם איננו לבן הארמי]. פירוש: רבותינו ז״ל דרשו בסנהדרין פרק חלק (ק״ה, ע״א) כי הוא לבן הארמי. גם בדברי הימים של משה כתוב כן. [כי לא יפול מדברי רבותינו ז"ל]. אמר יוסף: הלא זה דברי כי זה האיש לא יחלוק על דבריהם כלל רק יפרש דבריהם על דרך שתנוח דעת השומעים ולא יוכל אדם להקשות עליהם. [כאשר אמר היצחקי המהביל. פירוש: מכאן ראיה שהמהביל הנזכר בכל ספריו הוא היצחקי.
לט
[כטעם בת ענה בת צבעון]. פירוש: מפורש למעלה (ל״ו, ב׳). [או הזכיר הכתוב שם אביה]. פירוש: מטרד [ושם אמה]. פירוש: מי זהב. [צורף זהב]. פירוש: שצריך לבשל במים להבדיל הזהב מהכסף בהיותם מעורבים. [רמז לאותם שעושים זהב מנחשת]. פירוש: בערבי האלקימייא.
מ
[שיש להם היום]. פירוש: בימי משה. [מי שיש לו מקום]. פירוש: בימי משה. [והנה אלה נשיאי עמלק]. פירוש: עלוה ויתת הם אלופי תמנע אמו של עמלק, כי כן כתוב (ל״ו, י״ב ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק. ואחר שלא היה לה בן כי אם עמלק והיו אלה אלופיה, הנה הם בני עמלק. [ואלופי אהליבמה]. פירוש: אשת עשו, והנה הם בני בניה.