אור ברסלב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

וישב יעקב. · מ

לט

ב

[ובעבור שלא תשתנה סמ״ך "סריסיו״]. פירוש: כי כל מלה שהיא על משקל "סריס" כמו "פקיד", "חסיד", "נזיר" הם בקמ״ץ תחת האות הראשון; ובהיותם סמוכים או בלשון רבים ישתנו וישובו בשו״א כמו יפקד המלך פקידים (אסת׳ ב׳, ג׳), בשר חסידיך (תהל' ע״ט, ב׳), נזיר אלהים (שופטים י״ג, ה׳) והיה ראוי להיות כן סריסיו בשו״א תחת הסמ״ך ואנחנו רואים כי לא השתנה רק בא בקמ״ץ. [לאות כי הרי"ש היה ראוי להדגש]. פירוש: על משקל ״אדיר״, ״אביר״.

ד

[ולפי דעתי שבית הסהר היה בבית שר הטבחים]. פירוש: בבית אדוניו.

ח.

[וכל החלומות הולכים אחר הפה דברי יחיד הם]. פירוש: הם דברי ר' יוחנן במסכת ברכות בפרק הרואה (דף נ״ה, ע״ב).

יא

[ואשחט אותם, כמו שוחטי הילדים]. פירוש: פסוק הוא בישעיה (נ״ז, ה') אחרי הפטרת נח. וממה שפירש שם ר׳ אברהם הבנתי כי דעתו היתה שהיו ישראל זונין מהשם לעבודה זרה. והפסוק הזה שהוא הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים כלו משל מהזונים, והנמשל הוא עבודה זרה, והנה היו שוחטים הילדים בנחלים כדי להקריבם לעבודה זרה ודמם יורד לנחל והגופים נשרפים לעבודה זרה, או הדם היה נקרב לע״ז והגופים מושלכים בנחלים, וככה ואשחט אותם רצה לומר שהיה עוצר הענבים בגת בעבור שישים היין בכוס פרעה, כי מלת "אל" כמו "בעבור", וככה אל הנער הזה התפללתי (שמוא׳ א׳ א', כ״ז). ומלת ואשחט עצור כאלו כתוב בסמ״ך ומלת שוחטי מגזרת ושחט את בן הבקר (ויקר׳ א׳, ה׳). ואל תטעה לחשוב שהוא אומר שהם משורש אחד או מלשון אחד בעבור שדרשו רבותינו ז"ל במסכת נדה בפרק כל היד (דף י״ג, ע״א) אל תקרא שוחטי אלא סוחטי, כי תסתכל היטב תמצא כי איננו חולק על דבריהם, ודע כי מצאתי על זה ביאורים אחרים ואין הדעת מתקררת בהם. [ולא כאשר פירש הגאון]. פירוש: לא ראיתי פירושו אך נראה בעיני שהגאון פירש שעצר הענבים בתוך הכוס ממש ואין דרך הדורכים לעשות כן.

יב

[יתכן להיות יום הולדת את פרעה כמו היום שנולד]. פירוש : זאת היא התשובה לאותם השואלים שהזכיר. [כי הנה היום יש מלכים וגו׳]. פירוש: כמו במצרים ובבל ובארצות רבות מארצות ישמעאלים. ורבותינו ז״ל הזכירו זה במסכת עבודה זרה פרק ראשון (דף י׳, ע״א) אותו יום גנוסייא, ובעל הערוך פירש שהיא לשון יון ביום תקופת שנתם]. פירוש: בפרשת בהר סיני (ויקרא כ״ה, ט׳)] ירמוז רמזים מה היא השנה ושם אפרש לך דבריו בע״ה. וכלל דבריו שהשנה היא שתשוב השמש אל המקום שהיתה שם ברגע הלידה, ותקופת השנה היא בהשלמת שנתו, ומזה ידע יוסף שהם שלשת ימים, כי מאז עד יום תקופת שנת המלך כפי מולדו היה ג׳ ימים, והאסורים היו שומרים החשבון בעבור שהיו יודעים שעתידים לצאת אז מהמאסר, כי כן היה המנהג בכל שנה, ויש מלכים היום שעושין כן. [ויתכן שהגבירה היתה הרה]. פירוש: המלכה היתה עתידה ללדת עד יום ג׳ ומשם ידע יוסף.

יג

[ויתכן להיות מגזרת "כן". פירוש: כמו כן דברת (שמות י׳, כ״ט) כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כ״ז ז׳), ופירוש כנך כמו משפטיך וחוקותיך.

טו

[אפרשנו בפסוק כי תקנה עבד עברי]. פירוש: באלה המשפטים (שמות כ״א. ב').

טז

[ואחר כל חלום במקרא מלת "הנה" טעמה "כאלו"]. פירוש: כי הרואה בחלום איננו רואה ממש אבל דומה לו כאלו רואה. [כמו חורי יהודה (נחמי' ו', י"ז)]. פירוש: מפורש בפרשת וישלח בפסוק אלה בני שעיר החרי (בראש׳ ל"ו, כ׳).

כא

[על משקהו, שם]. פירוש: שם דבר, וכל משקה אשר ישתה, ולפי זה שר המשקים יהיה פירושו השר הממונה על היינות שישתה המלך. [כי אשר היית משקהו (מ׳, י״ג) פועל]. פירוש: האיש הנותן להם לשתות נקרא משקה.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה