אור ברסלב
צפנת פענח על האבן עזרא וישב יעקב. › לז

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

וישב יעקב. · לז

וישב יעקב.

ב

[וזאת היא דבתם רעה]. פירוש: על דרך הפשט. [וטעם אבר מן החי דרש הוא]. פירוש: בבראשית רבה (פרש׳ פ"ד, אות ז׳) [כי הכתוב לא הזכיר מאחיו כי אם בני השפחות]. פירוש: כי אם בני בלהה ובני זלפה, אבל הגדולים לא נשתמשו בו. גם הרבה הרעה שאמרו בבראשית רבה (פ״ד, ז') שהיו קוראים לבני השפחות עבדים אין זה הפשט, כי הנה לא נזכרו כאן בני הגבירה, וזה לאות כי מ״ם "דבתם" כנוי לבני בלהה וזלפה.

ג

[כי הולידו והוא בן תשעים ואחת שנה]. פירוש: כי יעקב בעמדו לפני פרעה אמר ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה (בראש׳ מ״ז, ט׳) וזה היה אחר שנתים משנות הרעב, וידוע כי יוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה (בראש׳ מ״א, מ״ו) ושבע שני השבע ושנתים הרעב הרי הכל ל״ט שנים, נחסרם מק״ל נשארו צ״א.

י

[על בלהה שפחת אמו]. פירוש: כי כן דרשו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (פרש׳ פ״ד, אות י״א) ולא כדברי ר׳ אליעזר שאמר במסכת ברכות פרק הרואה (דף נ״ה, ע״א) אין חלום בלא דברים בטלים

יא

[ואביו שמר את הדבר בלבו]. פירוש: קרוב הוא מה שדרשו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (פרשה פ״ד, אות י״ב). [וכן שמרו עדותיו]. פירוש: בפירוש תילים במזמור רוממו י״י (צ״ט, ב׳) פירש כי משה ואהרן שהם שומרי עדותיו בעבור היותם אמצעיים בן השם ובין ישראל והעדות והחקים שנתן להם השם שמרום לאמרם כן לישראל ולא יוסיפו ולא יגרעו וזהו שבהן כי אין צורך לומר עליהם ששמרו התורה כי הם נתנוה לנו, רק שמרוה בלבם.

טו

[אחד מעוברי דרך]. פירוש: ולא גבריאל כדרך הדרש שדרשו בבראשית רבה (פרש׳ פ״ד, אות י"ד).

יז

[אם תדע]. פירוש: כי איננו מלאך שידע מעצמו.

כה

[התשעה אחים]. פירוש: כי ראובן לא היה שם. [וצרי מצאנוהו במקרא בשו״א נח תחת הצד"י]. פירוש: זה שהוא בזה הפסוק. [ובקמץ חטף]. פירוש: מעט צרי ומעט דבש (בראש׳ מ״ג, י״א) עלי גלעד וקחי צרי בירמיה (מ"ו, י״א) בנבואת מצרים [גם בחולם]. פירוש: ופנג ודבש ושמן וצרי ביחזק׳ (כ״ז, י"ג) בענין צור. [וכתיב הצרי אין בגלעד (ירמ׳ ח׳, כ״ב)].פירוש: שהצר״י דגוש ובחטף קמץ, ויתכן שהזכירו לומר כי הצרי היה נמצא תמיד בגלעד, ומנהג הישמעאלים ההולכים מגלעד למצרים שיוליכו צרי, וזה בעבור שדרשו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (פרש׳ פ״ד, אות י״ז) שדרכם של ערביים להיות טעונים עורות ועטרן ונפט. ובזכות יוסף נזדמן להם הבשמים כדי שלא יריח ריח רע. [נכאת, עיקרים]. פירוש: תריאקא. [שמן האילן שבא מיריחו]. פירוש: בלסם *. [ור׳ שמעון בן גמליאל אומר שהוא שרף]. פירוש: במסכת כריתות פרק ראשון בפיטום הקטרת (דף ו׳, ע״א), גם בשבת פרק שני בגמרא (כ"ו, ע"ב) גבי אין מדליקין בעטרן אמר כן ר' שמעון בן אליעזר ואנחנו נסמך על דעתו]. פירוש: בעבור רבותינו ז"ל שאמרו במסכת גיטין בסוף פרק מי שאחזו (ע״ה, ע״א) כל מקום ששנה רשב״ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מג׳.

כח

[כי המדינים יקראו ישמעאלים]. פירוש: כבר ביאר זה בפרשת לך לך (בראש׳ ט״ז, י״ב).

לה

[דרשוהו קדמונינו על יצחק]. פירוש: בבראשית רבה (פרש׳ פ״ד, אות כ״א). [ובאמת כי לא מת יצחק עד שהיה יוסף בן כ"ט שנה]. פירוש: כי שנות יצחק היו מאת שנה ושמנים שנה (בראש׳ ל״ה, כ״ח) וכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם (בראש׳ כ״ה, כ״ו) וכבר הזכיר (לעיל ל״ז, ג׳) כי יעקב היה בן צ״א שנה כשהוליד את יוסף, והנה ס׳ וצ"א הם קנ״א, נחסרם מן ק״פ נשארו כ״ט משנות יצחק אחר שנולד יוסף. [ועדותם דבר אלישע]. פירוש: בספר מלכים (ב׳ ג׳, ט״ו) שכתוב ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד י״י. [בתו ובת בנו]. פירוש: דינה ושרח בת אשר, ובבראשית רבה (פרש׳ פ״ד, אות כ״א) אמרו כי אדם קורא לכלתו בתו ולא כמו שדרשו בפרקי ר׳ אליעזר בפרק מ״ז על בת דינה שילדה משכם בן חמור. [והאומר שאול גיהנם טועה פירוש: ערל שמו ירונימוס שתרגם המקרא כולה בלשון לעז ותרגם שאול אינפרוס שפירושו גיהנס, והוא למד זה מן הדרש שהזכיר רש״י בשם רבותינו ז״ל שסימן היה מסור בידו (מפי הגבורה) שאם לא ימות אחד מבניו בחייו מובטח הוא שלא יראה פני גיהנם, ולא ידע שגיהנם דרש, ואמר כן לתקן הטעות שלהם שאומרים שכל באי עולם שהיו לפני יש״ו נכנסו בגיהנם עד שבא יש"ו הנוצרי, ועל כן אמר יעקב כי ארד אל בני אבל שאולה. ואני יוסף אומר כי אלו כדבריהם הנה לא בכה על בנו כי אם על שירד לגיהנם, אם כן למה לא בכה עד עתה? [והנה כי לא שאול תודך (ישעי׳ ל״ח, י״ח]. פירוש: ושם כתיב ולא ישברו יורדי בור אל אמיתך, והנה שאול כמו בור, כי המלות שונות והטעם אחד.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה