אור ברסלב
צפנת פענח על האבן עזרא וירא אליו. › יח

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

וירא אליו. · יח

וירא אליו.

א

תועי רוח אמרו כי השם הוא אחד והוא שלשה]. פירוש: בעבור שכתוב והנה שלשה אנשים (י״ח, ב׳) על כן אמרו שהוא שלשה. ובעבור שכתוב וירא אליו י״י והכל בפרשה אחת. על כן אמרו כי אותם השלשה הם אחד. [ולא יתפרדו]. פירוש: לא נמצאו כי אם שלשתם ביחד. [והנה שכחו ויבואו שני המלאכים סדומה]. פירוש: ואחר שהם שנים הנה האחד מהשלשה נפרד, ואיך אמרו שלא יתפרדו, ועוד כי כשנשארו שנים אינם אחד ולא שלשה והיה בטלה דעתם. [וראה ג׳ מלאכים]. פירוש: וכן דרשו בבבא מציעה פרק השוכר את הפועלים (פ״ו, ע״ב).

ו

[לושי כמו ותלש]. פירוש: פסוק הוא בספר שמואל (א' כ״ח, כ״ד) בבעלת אוב של שאול ותקח קמח ותלש, והזכירו הוא בכאן להודיע שהוא מגזרתו.

י

[או חיה כמו כה לחי]. פירוש: בספר שמואל (א׳ כ״ה, ו׳) כתוב בענין נבל. ולא מצאתי פירוש ספר שמואל לר׳ אברהם, אך ר׳ דוד קמחי פירש שם כה לחי "כזה הטוב יהיה לך כל ימי חייך", וכן תרגם יונתן "כדין לחייך", ויש אומרים ואמרתם כה "לעשיר" כמו מה לעני יודע להלך נגד החיים (קהלת ו׳, ח׳), ויהיה פירושו ואמרתם זה השלום לעשיר, ויהיה ו"ו ואתה שלום לזה הפירוש כו"ו וישא אברהם את עיניו (בראש' כ״ב, ד') כלומר כפ"א רפה בלשון ישמעאל.

יב

[והשם גלה סודה למלאך]. פירוש: שצחקה בלבה.

יג

[ואני זקנתי]. פירוש: אחרי בלותי. [והמלאך אמר אמת]. פירוש: בעבור שדרשו רבותינו ז״ל בבבא מציעה בפרק השוכר את הפועלים (פ״ז, ע״א וביבמות סוף פרק הבא על יבמתו (ס״ה, ע״ב ששנה הקב״ה מפני השלום, על כן אמר זה. [ומפרשים אחרים אמרו]. פירוש: זה שב לתחלת הפרשה (י״ח, א׳ שהזכיר כי המפרשים אמרו כך וכך. [ואל תתמה על מלת כי משחיתים אנחנו (בראש׳ י"ט, י״ג)]. פירוש: שלא אמרו כי משחית ה׳ את העיר, רק אמרו אנחנו המשחיתים. [והנה יהיה פירוש ויאכלו (י"ח, ח׳) כמשמעו]. פירוש: על דעת המפרשים ההם. [ומצאנו שנקרא הנביא מלאך]. פירוש: גם אלה דברי המפרשים. [ויש אומרים כי אברהם בקש רשות מהשכינה]. פירוש: בעבור שכתוב בתחלה וירא אליו י״י ואחר כן ראה השלשה הנביאים, ועל כן אמר לשם ית׳ י״י אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מכאן, כלומר אל תסתלק רק המתין לי עד שאלך ואביא אלה האנשים ואגמלם חסד, ואחר כן אשוב לכאן לדבר עמך ואז הלך אברהם והביאם והאכילם ושב אל השכינה, ועל כן כתוב (בראש׳ י״ח, כ״ב) ואברהם עודנו עומד לפני י״י. כלומר שלא זזה השכינה משם מתחלה ועד סוף. [ועל כל פנים]. פירוש: אפילו לדברי כל המפרשים. [ואין לנו צורך לתקון סופרים]. פירוש: שאמרו רבותינו ז״ל במדרש תלים במזמור י׳, י"ח) כי היה ראוי להיות וי״י עודנו עומד לפני אברהם, אלא שתקנו רבותינו ז״ל וכתבו ואברהם עודנו עומד לפני י״י, והוא אומר בסוף ספר צחות כי אלה דברי יחיד, ועל כן אמר בכאן כי אין צורך לזה הפירוש, רק הפשט הוא נכון. [והנכון בעיני]. פירוש: שב לתחלת הפרשה שכתוב וירא אליו, גם על המלאכים, בעבור שהזכיר דעת כל המפרשים ועדיין לא הזכיר דעת עצמו. [תמצאנו רמוז בפרשת ואלה שמות]. פירוש: בפירושו הקצר (שמות ג׳, י״ג) בסוד השם הנכבד אמר: והנה כח השם מראה אותות ומחדש גופות כנגד המקבל, והמבין סוד זה השם ידע סוד נבואת וירא אליו, גם ויאבק איש (בראש׳ ל״ב, כ״ה), גם פלא הסנה (שמות ג׳), גם בפרשת בלק בפסוק ויפתח י״י (במדבר כ״ב, כ"ח) אמר: והישר כי האתון דברה, ואם תבין סוד מלאכי אברהם גם יעקב אז תבין האמת. ואני המבאר שמעתי כי דעתו היתה כי כל אלה היו במראה הנבואה, וזאת היא דעת הרמב״ם ז"ל בספר מורה הנבוכים (חלק שני, פרק מ״ב), וככר הקשה עליו ר׳ משה בר נחמן (בפירושו ע״ה, בראש׳ י"ח, ב׳ שאם זה אמת הנה לא אכלו ולא לשה שרה ולא דברו המלאכים עם לוט ולא אפה להם מצות ויאכלו, ואם הוא כן איך ניצול לוט מהם משם, ואם תאמר כי גם לוט ראה כן במראה הנבואה מי הגיד לאנשי סדום שבאו אנשים לבית לוט, ואם תאמר הכל ראה לוט במראה הנבואה אם כן לא נסבו אנשי סדום על הבית ולא הוכו בסנורים ולא יצא לוט מתוך ההפכה, וחלילה חלילה, וכן על מלאכי יעקב בענין ויאבק איש אמר המורה (חלק ב׳, פרק מ״ב) שהוא במראה הנבואה, והקשה ר׳ משה בר נחמן אם כן למה היה צולע על ירכו, ולמה לא יאכלו בניו גיד הנשה, וכן ויפגעו בו מלאכי אלהים (בראש׳ ל״ב, ב׳, ועל דבר האתון אם לא דברה ממש רק שראה כן בלעם במראה הנבואה מה צורך היה בזאת המראה, ולמה הזכירה הכתוב, ואם תאמר שצריך לפרש ככה בעבור שלא יתכן שהבהמה תראה את מלאך השם שאיננו גוף, והדעת נותן כי בעבור שאמר בלעם על עצמו אשר מחזה שדי יחזה (במדב׳ כ״ד, ד׳) על כן הראה לו השם זאת המראה למשל כדי שיכנע. ויאמר מה שראתה האתון לא ראיתי איך אחזה מחזה שדי. ומרוב תאותו לקלל הגוי הקדוש הזה לא שם לבו אל משל מחזה האתון, ויש להשיב על זה כי אפילו אם תפרש שהיו מלאכי יעקב והסנה במראה הנבואה לא תוכל לומר כן על מלאכי אברהם כי לא תוכל להוציא המקראות מן הפשט בעבור לוט ואנשי סדום כאשר הזכרתי ובעבור גיד דגשה, ואני יוסף אומר כי הנראה בעיני מדברי ר׳ אברהם כי השם ית׳ חידש גופות שלשה אנשים בעבור כבוד אברהם שהיה דבק בשם ית׳, והנה היה המעשה כפשוטו, ושריפת הארץ תוכיח, כי הנה עד היום היא שרופה כיום ההפכה, וראיה לזה כי ר' משה בן נחמן לא הקשה כלום בזה על ר׳ אברהם ולא הזכיר אותו, ואלו היתה דעת ר׳ אברהם שהיה זה במראה הנבואה לא היה שותק לו, כי כן מנהגו. ועוד ראיה גדולה כי ר׳ אברהם בעצמו הזכיר בתחלת זאת הפרשה כי מפרשים אמרו שהשם נראה אליו במראות הנבואה, ואחר שהזכיר כל דעות החכמים אמר כי הנכון בעיניו יפרשהו בפרשת ואלה שמות, ואין ספק שסותר דברי כלם בזאת התשובה, ומה שהזכיר בפרשת ואלה שמות יעיד שזה הפירוש הוא האמיתי, וכאשר חידש השם לאברהם גופות כן חידש מלאך ליעקב שיאבק עמו, והעד גיד הנשה, וכן חידש השם דבור לאתון לכבוד משה וישראל, ואם יטעון טוען איך יתכן שהאתון תדבר ואין התולדת סובלת זה, אשיבהו כי אמת הוא שאין תולדת האתון לדבר, אך אף על פי שגם העופות אין בתולדתם לדבר, הנה מצאנו העופות שידברו כשירגילום בני האדם וינהיגום לדבר. והנה אם ביד האדם יש כח להוציא העוף מתולדתו ולשים בפיו דבור, אף כי האל אשר שם פה לאדם שיוכל לחדש פלא כזה וכזה בעבור כבוד משה עבדו וישראל עמו.

יד

[לא היה מ"ם דבק עם השם]. פירוש: לא היה כתוב היפלא מי"י דבר אבל היה כתוב היפלא לי"י.

כא

[ועל דעתי שיהיה פירושו ואראה אם עשו כלם כרעה הזאת, ואם לא אדעה]. פירוש: עתה אני רוצה לרדת כדי להתבונן ולראות אם עשו כלם כמו זאת הרעה כדי שאביא עליהם עת פקודתם, אבל אם לא עשו ככה אשגיח עליהם מהיום הזה והלאה על פי הרוב, אם הרוב צדיקים תנצל כל העיר, ואם הרוב רעים יאבדו כלם, ואם יש שם צדיק גמור ינצל לבדו בצדקו כדברי יחזקאל, נח, דניאל ואיוב. ויתכן לפרש דבריו בדרך אחרת, והיא זאת, ואראה אם עשו כלם כרעה הזאת אף על פי שלא אדעה כלומר אראה ואשגיח בפרט אף על פי שאינני משגיח תמיד בפרטים. ולפי דעתי זאת היא דעת ר' אברהם.[ כי האמת שהכל ידע כל חלק על דרך כל ולא על דרך חלק]. פירוש: כי השכל הפועל שנקרא כל יודע כל הנמצאים בעולם השפל ומשגיח עליהם בדרך כלל, רצה לומר שהוא משגיח על כל המינים שיעמדו תמיד ולא יאבדו, ואינו משגיח על הפרטים, ועל זה אמר ר׳ אברהם במקומות רבים כי חכמי לב דמו הפרטים לצל עץ עומד על מים רצים תמיד. [והעד כי זה הפירוש הוא האמת ואם הוא סוד גדול שאמר אברהם האף תספה]. פירוש: בפרשת בראשית בפסוק והאדם ידע (בראשי ז', א׳) הודעתיך מה שפירש בתחלת פירוש קהלת, ומשם תבין דעתו בכאן. ועוד אוסיף לך ביאור. אמר כי אם תרצה לדעת שזה הפירוש הוא האמת אף על פי שהוא סוד גדול יביא לך ראיה מפסוק האף תספה צדיק עם רשע (י״ח. כ״ג). כי מה שכתוב ארדה נא ואראה הנה ממלת נא משמע כי עתה ישגיח עליהם ועד עתה לא היה משגיח. ועוד שאם רובם רשעים יביא על כלם עת פקודתם. ועת הפקודה אבארהו לך בפרשת כי תשא בפסוק וביום פקדי (שמות ל״ב, ל"ד), והנה הצדיקים יאבדו עם הרשעים בעבור היות הרוב רשעים, ובעבור זה שב אברהם אבינו לאמר לשם ית׳ אתה שופט כל הארץ איך אמרת שתשגיח עליהם מעתה. וכי עד עתה לא היית משגיח עליהם. ועוד כי לא תשגיח עליהם בפרט כי אם בכלל. ואם זה אמת הנה הייתי מכלה צדיק עם רשע. כי אם תפקוד על הגוי ועל הממלכה לא יבחין המלאך המשחית בין צדיק לרשע, וזה חלול שמך הקדוש שישמעו ברואיך כי החכמים ימותו עם הרשעים והיה כצדיק כרשע, ומה תועיל צדקת הצדיק, ועל זה השיב לו השם כי אם יש צדיקים גמורים בתוך העיר אפילו חמשים תועיל צדקתם להם גם תועיל לכל אנשי העיר שינצלו בעבורם בעבור היותם דבקים בו, כי הוא יודע את הדבקים בו ומשגיח עליהם, כי בהדבקים ישובו להיות כל ויוכל כל אחד ואחד מהם לקבל כח מהשם כמו הכח שיקבלו המינים שהם הכללים, אך אם אינם צדיקים גמורים לא תועיל זכותם לבטל הגזירה, כי אם בהיות רוב העיר צדיקים. ובעבור כי לא היו צדיקים כלל בסדום על כן היו תלויים במזל ולא היה משגיח השם בהם בתחלה ועל כן אמר ארדה נא ואראה כאשר פירשתי.

כג

[ואם הם שני בנינים]. פירוש: כי תספה הוא מהקל, ואספה עלימו (דבר' י״ב, כ״ז) הוא מהכבד הנוסף.

כה

[וכן כי כמוך כפרעה]. פירוש: עוד יפרש זה במקומו בפרשת ויגש (בראש' מ״ד, י״ח).:

לב

[ואף על פי שחכמינו העתיקו שאין תפלה בצבור בפחות מעשרה]. פירוש: ככה אמרו במסכת ברכות בפרק ראשון (דף ו', ע״ב).

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה