צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ויקח קרח. · יח.
ט.
[אשר ישיבו לי, פירושו תמעול מעל בה], הטעם כי אשר ישיבו הוא עליו האשם המושב לי״י שכתוב בפרשת ויקרא (ה׳, ט״ו), ורבותינו פירשו (זבחים מ״ד, ע״ב. מנחות ע״ג, ע״א וספרי קי״ז, דף ל״ז, ע״ב) אשר ישיבו לי זה גזל הגר.
יא.
[או הם שני משקלים], ר״ל מַתָּן וּמַתָּנָה.. ופירוש [ראשיתם], כלומר פירש מה ענין חלב היצהר וחלב התירוש והדגן שהוא ראשיתם, שהוא הנכבד והמוטב, שהוא הקצב.
יג.
[להזהיר על אלה החלבים], ר״ל חלב יצהר וחבריו. [שכל טהור בביתך יאכל אותו] לבד חזה התנופה ושוק התרומה, שגם הם לא נתונים כאשר הזכיר בצו (ויקרא ז׳, ל״ד).
כג.
[ועבד הלוי הוא], כך לשון הכתוב, ופירש החכם ז״ל שר״ל בעצמו, ויש אומרים כי הוא ר״ל כי מלת הוא פעול, והטעם כאלו אמר שיעבוד את עצמו, ואינם נכון לומר כך במקרא. והפעול הוא מה שאז״ל אחר כך ואת עבודת אהל מועד.
ל.
[וטעם בהרימכם את חלבו], וכבר הזכירו (בפסוק כ״ט) באמרו את כל חלבו את מקדשו ממנו.