צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ויקהל משה.
ל״ה
א
[והגאון אמר כי אלה הדברים]. פירוש: בפסוק הראשן מזאת הפרשה כתוב אלה הדברים אשר צוה יי׳ לעשות אותם. [והראיה שאמר שבתכם (ויקרא כ״ג, ל״ב) ולא אמר שבתותיכם]. פירוש: שכתוב בלשון יחיד ולא בלשון רבים.
כב
[וכומז באזרוע] . יש משיבים עליו מן הדרש שדרשו רבותינו ז״ל (במסכת שבת דף ס״ה ע״א) בכומז נוטריקון כאן מקום זמה כלומר שהכומז הוא המנעול שנועלים בו ערות האשה כדי שלא תזנה. וכן ראיתי בארץ ישמעאל לבהמות, ור׳ אברהם לא בא לחלוק עליהם כי אם לפרש הפשט כמנהגו, כי הנה כתוב שהביאו כל כלי זהב, ואם כומז אענר באזרוע איך היו כל כלי זהב הלא לא נזכר שם אצעדה, ואם כל תכשיטיהן הביאו גם המראות גם המנעול שהיה בעדותן שהוא מקום טומאה, איך לא הביאו האצעדה שבזרוע שהוא תכשיט נק והוא לנוי, והיה ראוי הפך זה, כלומר שהיה ראוי שתביאנה תכשיט הזרוע ולא המנעול, בעבור שהיה לסגור הערוה, כי אהד שהיה דעתם להתבודד לעבודת השם ולעזוב כל תאות העולם כאשר יפרש בפסוק הצובאות (שמות ל״ח, ח׳), היה ראוי שיביאו האצעדה שהוא תכשיט, כי אין להן להתקשט יותר, ולא היה להן להביא המנעול, רק שיסגרו בו הערוה בעבור שאין להן צורך עוד לתשמיש, ועל כל פנים הדעת נותן שאף אם לא הביאו המנעול הביאו האצעדה, וכל זה לאות כי הכומז הוא באזרוע כאשר אמר. ואם יטעון טוען שכתוב בפרשת ראשי המטות (במדבר ל"א, נ') אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז והוא פירש שם כי אצעדה על הזרוע וצמיד הוא סמוך ליד, ובכאן פירש שהכומז הוא באזרוע, ואיך יתכן שנאמרו שלשתם אצעדה וצמיד וכומז על הזרוע, יש להשיב כי איננו תכשיט אחד רק הם שלשה תכשיטים, והאצעדה הוא תכשיט רחב כמין טס סביב באמצע הזרוע, והצמיד הוא סמוך ליד, ויש לו שני ראשים צמודים זה בזה כזה
והכומז עגול סתום עגולה שלימה, על כן נכתב אחר עגיל בפרשת ראשי המטות והוא פירש כן שם.