צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ויהי מקץ. · מג
ח
[דרך לשון הקודש להוסיף גם]. פירוש: ואיננו רמז ליוסף, כבר הזכרתיו בפרשת וישב יעקב בפסוק וישבו לאכול לחם (בראש' ל״ז כ״ה).
יב
[משנה, שני]. פירוש: כדרך שפירש בפסוק במרכבת המשנה (בראש׳ מ״א, מ״ג) כך כאן, "וכסף משנה" פירושו כסף אחר עם הכסף המושב באמתחותיהם, והנה הכסף שיקחו עתה הוא שני לראשון. ואין פירוש "משנה״ כפלים כדברי המתרגם, כי אלו היה כן היו צריכים לקחת כפלים הראשון מלבד הכסף הראשון, והנה עם הראשון יהיה ג', ואין הפשט כן, מה צורך לזה, רק פירושו שיפרעו השבר שהביאו גם השבר שיביאו.
כ
[בי אני אדני העון (ש״א, כ״ה, כ״ד)]. פירוש: אביגיל אשת נבל הכרמלי אמרה כן לדוד המלך ע״ה.
כז
[השלום אביכם, שם תחת שם התואר]. פירוש: כי היה צריך להיות השלם אביכם, כמו ויבא יעקב שלם (בראש' ל״ג, י״ח) ובא במקומו שלום שהוא שם דבר.
כח
[שמו קדקד בארץ]. פירוש: הקדקד הוא המקום הגבוה שבראש. והעד מכף רגלך ועד קדקדך (דבר' כ״ח, ל״ה). [וכבר השתחוו]. פירוש: מדבריו אלו התבאר שהשתחויה אינה פישוט ידים ורגלים רק שישחה אדם בראשו לפני חבירו כדרך לשון וישח אדם וישפל איש (ישעיה ב׳, ט׳), והבורך על ברכיו הוא יותר מהשתחויה, ואשר יקוד הוא יותר מהכל, ולא פירשו רבותינו ז״ל כן במסכת שבועות בפרק ב׳ (דף ט״ז, ע״ב).
לד
[ממשאות כלם, מדורון כל אחד מהם]. פירוש : לא היה בכל החלקים חלק גדול כחלק בנימין כי הוא היה גדול מכל חלק וחלק, ה׳ חלקים מדורון כל אחד. [כי רחוק הוא לתת לו חמש ידות על כל חלק וחלק]. פירוש: אם הוא כפשוטו יהיו לו חמשים חלקים, כי האחים היו עשרה, והנה ה' פעמים י׳ הם חמשים, הוא כדברי רש״י ז״ל שנתן לו ה' חלקים, גם גנאי הוא, כי אינו כל כך זולל.