צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ויהי בשלח. · יז
ט
[מחר דבק עם הלחם ועם אנכי נצב]. פירוש: בפרשת ויגש בפסוק ועזב את אביו (בראש׳ מ״ד, כ"ב) ביארתי למה פירש כן הנה. [והוא הצור שהכה]. פירוש: הכתוב בפרשת זאת חקת (במדבר כ', ח׳-י״א).
יב
[אמונה, שם מקום שם התאר]. פירוש: היה ראוי ותהיינה ידיו נאמנות שהוא שם תאר ובאה במקומו מלת אמונה שהוא שם דבר. [והעד שהוא כנגד כי גמר חסיד]. פירוש: פסוק הוא בספר תהלות בתחלת מזמור הושיעה יי׳ כי גמר חסיד כי פסו אמינים מבני אדם (תהל׳ י״ב, ב׳).
טו
[וקרא שם המזבח יי' נסי בעבור שהראה השם נס במקום רפידים]. פירוש: זה וחביריו כלם נדרשים במדרש תלים במזמור כ"ב, ובאיכה רבתי בפסוק על אלה אני בוכיה (איכה א׳, ט״ז) ובבבא בתרא פרק המוכר את הספינה (דף ע״ג, ע״א, וכול'). [והגאון אמר שהוא ויקרא שמו השם]. פירוש: בכל אלה שמזכיר היה דעת הגאון כי השם הוא הקורא ולא הנקרא.