צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ואתחנן. · ה.
יד.
[ובצווי כבד כאשר צוך, כאשר פירשתי]. פירוש: למעלה מזה בפסוק שמור (פסוק י״ב) פירש כי הוסיף הכתוב כאשר צוך י״י אלהיך והטעם במעמד הר סיני, כלומר כאשר צוך בדברות הראשונים הנאמרים בהר סיני, כי אלה האחרונים בערבות מואב נאמרו.
יח.
[ואם יש לשאול למה הפסיק המפסיק פסוק לא יהיה לך]. פירוש: נראה לי כי אמר זה בעבור שהקדמונים סוברים כי אנכי הוא הדבור הראשון, ואמרו (בהוריות דף ח׳, ע״א) כי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעום, ושניהם בבת אחת נאמרו, ועל כן יש לשאול שאם נאמרו בדבור אחד למה הפסיק המפסיק בין אנכי ובין לא יהיה לך, לא היה ראוי להפסיק ביניהם הואיל והם בדבור אחד, כן נראה בעיני. [והעד שאמר משה וכו׳]. פירוש: זה שב למה שאמר כי בית רעך ואשת רעך נדבקים עם זה ועם זה, ועל כן החליף משה ואמר אשת רעך ואחר כן בית רעך, ואין כן בדברות הראשונים, רק הפך זה. [ועיקר כל המצות רק לישר הלב ורובם זכר]. פירוש: וכן פירש בספר יסוד מורא בשער השביעי. [והמזיד והשוגג יוכיחו]. פירוש: כי ההורג בשוגג לא יהרג, וההורג במזיד יהרג, וזה בעבור כי השוגג לא חשב בלבו להרוג, והמזיד נשפט במחשבתו, וכן כתוב (דברים י״ט, י״ט) ועשיתם לו כאשר זמם, שמשמע שהכל תלוי במחשבה, ועל כן השוגג בכל אחת מן המצות לא יענש, והמזיד יענש.
כג.
[קול אלהים חיים, לשון רבים כאשר פירשתי]. פירוש: הוא מה שרמז למעלה (דברים ד׳, ל״ה) בענין "וגבוהים עליהם", וזה אמר על מלת אלהים, אבל מלת חיים אחר זה מפרש אותד. [וטעם "חיים" להפריש על דעתי בין אלהים ובין הצבא]. פירוש: להודיע כי אלהים בזה המקום הוא רמז על המלאכים הקדושים המניעים את הגלגלים, ואיננו רמז על הצבא, כי הצבא הוא צבא השמים שהם הכוכבים. והוצרך לפרש כן בעבור כי גם הכוכבים נקראים מלאכים גם אלהים, אבל אינם נקראים אלהים חיים, כי אם השם ית׳ והמלאכים המניעים את הגלגל. [כי לא יתנועע מעצמו. פירוש: כי הצבא לא יתנועע מעצמו, כי המלאכים הקדושים מניעים אותו כאשר פירש בפרשת כי תשא (שמות ל״ג, י״ב), ושם ביארתיו, וזה לאות כי המלאכים הם נפשות הכוכבים.
כו.
[עם השרשים למטה]. פירוש: הם הארבעה יסודות. [וכן עם המורכבים]. פירוש: שהם כל הנבראים מן היסודות.